אהבה בגלגול אחר

התרקסות טיסת החלומות

בגידה היא בגידה ושום דבר לא יכול לשנות את זה. סאמר נשברה לרסיסים כמו זכוכית שדרכו עליה בכוח להתרגל למציאות הקשה אשר נולדה לתוכה. מציאות חדשה נגלתה לפניה. אלו היו ימי שיברון לב עבור החתולה הקטנה, משוטטת ברחבי הבית עם אוזניים נפולות ומבט עצוב. לא היה אף אחד שיבין את מצבה העגום. כאב הנפש של אותה חתולה לא נתן מקום לאף רגש שימלא את החלל.

"בתאבון, שיהיה יום נפלא." קולה הרך של היילי השיב לחבורת ילדים מקסימה אשר הלכו עם גביעי הגלידה בידיהם. "חמודים…" היא מילמלה לעצמה, מניחה את מרפקה על דלפק הדוכן, מלאת מחשבות. "אני רואה שאת אוהבת ילדים." נשמע קולו הגברי של שותפה. היילי הסמיקה מייד וראשה הופנה אחורה לכיוונו. "כן, זאת אומרת אני לא ילדה!" היילי אמרה במהירות, לא מצליחה להסביר את עצמה. מיילו צחקק "לא התכוונתי לזה. גם אני אוהב ילדים, הם כל כך תמימים. רואים את עולמנו בדרך שרק הם יכולים לראות. בעזרת הדמיון". היילי נשמה עמוקות ונתנה לאוויר לצאת מראותיה. "כן... הם מיוחדים," היא השיבה. "כמוך".
"כמוני?" מיילו מצמץ עיניו.
"כ-כן, כמוך".
היה זו רגע האנטימיות והשקט שהיילי חיכתה לה כל היום, הזמן בו היא תוכל לספר למיילו על רגשותיה מאז אותו מפגש גורלי החיבר את שתי הנשמות. "מיילו, אני אוהבת אותך." קולה הרך נמס בגרונה ונהפך לקול בעל יופי המשדר מסר, מסר שתשמח לשמוע לעד. כשהבינה מה יצא מגרונה, פניה של היילי נהפכו אדומות בצבע גלידת תות. "לא התכוונתי ל… " היילי גימגמה במבוכה. "זה בסדר, את מוזמנת לדבר איתי בכל עת." מיילו השיב, קולו הרגוע היה נוכח באוויר. היילי נשמה לרווחה ונתנה לגופה אשר נשען על הדלפק לעמוד ולהיות עצמאי. "מה חשבת לעצמך?! את כן אוהבת אותו! למה היית צריכה להתחמק מהסיטואציה?!" היילי אמרה לעצמה בכעס, היא ידעה שהיא פיספסה את הזדמנות האהבה אשר אליה חשקה. "אספר לו, ובפעם הבאה אני לא אברח ממילותיי." היילי נשבעה.

"אפשר גלידת וניל בבקשה?" היה זה קול הלקוח שעמד מול הדוכן, מחכה לשירותיו של העובדים. היילי התעשטה על עצמה והסבה את מבטה אל עבר הלקוח. "כן מה תרצ- היי מיי!" היילי אמרה בשמחה למראה חברתה. "שלום לעובדת החדשה." מיי קראה וחיוכה החמים לא סר מפניה. "מה את עושה פה?" היילי שאלה מסקרנות. "מה רע? התחשק לי לאכול גלידה." מיי השיבה עם חיוך מעט שובב, היא ידעה את הסיבה האמיתית לבואה. "לא רע בכלל, הגלידות פה מעולות, מנסיון." היילי השיבה והצביעה על מבחר הטעמים שהוצגו בחלון הראווה. "הינה הגלידה שלך גברת מיי." ידו של מיילו הושט לפנים, ובידו גביע הגלידה עם כדור בטעם וניל. "תודה רבה." מיי השיבה מנימוס ופניה חזרו להינעץ בהיילי. "כדאי שתשימי לב לבקשות הלקוח." היא השיבה עם חיוך קל, היא הופתעה לזכור שהנער זכר את פניה. "סיפרת לו עליי?" מיי שאלה. "ברור… כל הזמן!" היילי השיבה שידה הונחה מאחורי גבה, מגרדת בעורפה. היא לא רצתה לגרום למיי לחשוב שהיא מקופחת.

היילי בהתה בשעון ידה וחיוכה אמר הכל. "שעת הפסקה!" היא פצעה בפיה. היא יצאה מהדוכן ולקחה את מיי איתה לשירותי הבנות. "מהר מהר!" היא הכריזה ומשכה את חברתה אחריה. כשהן הגיעו לשירותים היילי נעצרה בפתח, מסתכלת על חברתה. "אמרתי למיילו שאני אוהבת אותו, זה היה כל כך מביך! איך אני ממשיכה מפה?!" היילי אמרה בפאניקה, היא היתה אובדת עצות. מיי הסתכלה על חברתה והנהנה, זה היה לה צפוי. היא הוציאה את מחברתה וסימנה וי על יד כל אחד מהרשומות.
✔ חוסר תשומת לב ללקוחות
✔ התוודאות בטעות
✔פאניקה
"כן את אכן מאוהבת." מיי הכריזה.