🏳️‍🌈חליפת עסקים שקופה לעיניי גבר אחד🏳️‍🌈 (18+)

פרק 11 - "גם אני"

~תומאס~

''וזה מה שקרה בסוף'' סיפרתי לקים הכל, היא כעסה עליי קצת ובצדק.''אני עדיין לא מאמינה שמכל האנשים דווקא אתה בחרתה להסתיר ממני!'' היא אמרה לוגמת מכוס הקפה שהזמינה לה בבית הקפה הקבוע שלנו מול מגדל המשרדים.

''אז מתיי הפגישה הראשונה שלך עם הקבוצה והפסיכולוגית?'' שאלה מביטה בי. ''בעוד שעה!''.

''אז למה אתה מחכה?, לך כבר'', ''אני אלך עוד חצי שעה....המקום לא רחוק מכאן'' השבתי נוגס במאפה השקדים שוקולד שלי.

"את חושבת שעשיתי את הבחירה הנכונה?", "בקשר למה שזואי הציעה?" "כן!".

"לדעתי כן......אני חושבת שהשיחות האלו באמת יכולות לעזור לך!" השיבה לי בחיוך קטן.

"היי מאמי" ארתור לפתע הופיע מולינו, כל הלחצים שהרגשתי לפניי השיחה נעלמו ברגע שראיתי את פניו הממכרות.

"אני מצטער שאני מתפרץ כך.....אבל אני אוכל לגנוב אותו ממך קצת?" שאל את קים היא הביטה והינהנה כשהבחינה בכמה אני שמח שהוא הגיע.

אספתי את חפציי, במהירות כבר יודע למה לצפות, הרגשתי כמוהו, כבר היה לי קשה לחכות.

ארתור תפס בידי והוביל אותי החוצה ואל תוך בניין המשרדים.

נכנסו לשרותים בקומה הראשונה ומשם לתא האחרון.

ארתור הדביק אותי לקיר. רגלו הונחה בין רגליי ממששת את איברי, מרוויח ממני כמה גניחות שקטות בתור התחלה.

"אני כל כך אוהב אותך" לחשתי באוזני לאחר שסימן אותי מעט.

הוא הפשיט את הג'קט ממני, פתח את כפתורי חולצתי והחל למצוץ את פיטמותי ברעב.

"כל כך אהבתי את הרגעים שהיו לי איתך במיטה אתמול" לחש בזמן שהמשיך להשתיל נשיקות בשקע צווארי.

לפתע הרגשתי מאושר, מאושר שארתור איתי. שארתור שלי.

אחזתי בסנטרו והצמדתי את שפתיי לשפתיו באגרסיביות.

"אני אוהב אותך!" לחש לאוזני, מעביר בגופי זרמים וצמרמורות.

"עד כמה?" שאלתי אותו בין נשיקה לנשיקה. הגענו פשוט למצב שבו התחלנו לצרפת אחד את השני.

ארתור לא ענה לי אך אני המשכתי בשלי. דחפתי אותו לאחור, הוא כמעט והחליק אך התיישב על מכסה האסלה הסגורה.

פתחתי את כפתור מכנסיו, שולף את הזין שלו משם ומכניס אותן לפי בלי יותר מידיי מחשבות.

התענגתי רק מלשמוע את גניחותיו הנעימות לאוזניים.

"אני קרוב" לחשתי מתנשף במהירות. הפסקתי למצוץ לו וחייכתי בזדוניות.

לא רציתי לתת לו לגמור עכשיו. נעמדתי על רגליי חזרה. פושט את מכנסיי מהר כולל את תחתוניי.