פרק 2 - "מה תעשה עכשיו?"

4.3K 202 76
                                    

התיישבתי על הספה הצהובה בסלון, מדליק את הטלוויזיה, מחליף מערוץ החדשות לערוץ בו משודרות כל הטלנובלות הכי מעניינות.

ניקול קפצה על הספה, מניחה את ראשה על רגלי, לגמתי מכוס התה החמה, הבטתי ברצפה, חושב על היום של אתמול, על ארתור, על קים, על העובדה ששכבתי עם העובד החדש, עם אדם זר לגמרי.

'אסור לי לפול לרגליו כמו כל הבנות והבנים שהוא מזיין' חשבתי לעצמי.

--יום לפני--

לאחר שהישיבה הסתיימה כל העובדים החלו לצאת מחדר הישבות, באותו רגע הרגשתי כמו גנב, המטרה הייתה להתגנב החוצה, הישר למשרדי מבלי להתקל בארתור.

הלכתי ליד קים, מנסה להסתיר את עצמי בגופה, אך למרות שמבנה הגוף שלי די קטן, גופה של קים הרבה יותר קטן משלי.

לרוע מזלי אנחנו היינו האחרונים לצאת מהחדר, הרגשתי יד חמה תופסת בכתפי ומושכת אותי כמה צעדים לאחור, ליבי החזיר פעימה.

הסתובבתי במהירות, מרים את ראשי גבוה, מנסה לקלוט את פניו התפוסים בכל הגובה עצום שלו, שלא נדבר על גופו החסון והרחב שלו.

''תומאס'' קים הסתובבה אליי, מעבירה את עיניה לארתור ומחזירה אותם אלי, מביטה בי בחוסר הבנה, ''אני יכול לגנוב אותו ממך לכמה דקות?'' ארתור שאל אותה בחיוך מנומס עם קולו העבה והמחוספס.

לקחו לה כמה שניות בודדות לחשוב על תשובה, ''בסדר.....אני אחכה לך בחוץ!'' אמרה בחיוך וחזרה להתעסק במסך ניידה.

'לעזעזל איתך קים ועם הנייד שלך' צעקתי בראשי.

דלת החדר נסגרה, סרקתי את החדר, מנסה למצוא דרך מילוט טובה, אך דרך המילוט היחידה והשפויה ביותר שהייתה לי היא הדלת , אך ארתור ראה את עיניי מביטות בדלת הכניסה לכמה שניות והבין את רצוני.

גיכוח נשמע ממנו, הוא התקדם אל עבר הדלת ונעל אותה.

הבטתי בו מתקרב אליי בצעדים גדולים, לא פלא שהוא הגיע אליי במהירות, אני בטוח שרגליו הארוכות מסוגלות לחצות את הר אוורסט בעשרה צעדים.

נשימותיו הורגשו על שיערי, הרגשה מוזרה תקפה את גופי, כאילו מונעת ממני להרים את פניי ולהביט בעיניו הכחולות.

''אין לך לאן לברוח עכשיו'', ארתור מתכופף מעט, ראשו היה בגובה של ראשי, ''מה תעשה עכשיו תומאס?'', חיוך ממזרי עלה על פניו היפות.

גופי קפא כשאמר זאת, אך מהר מאוד אספתי את עצמי, ''כל הכבוד לך.....תפסתה אותי!'', השבתי מוחא כפיים בנימה צינית.

''מה תעשה עכשיו?'' חזרתי על משפטו, ידיו הונחו על מותניי באיטיות.

הדבקתי אותו לקיר, ''תקשיב לי טוב.......ארתור'' אמרתי בטון עצבני, מרגיש את פניי מתקשחות, בשבילו זה לא הזיז, ראיתי שהוא השתעשע מהעובדה שהצמדתי אותו לקיר. עיניו הפראיות סרקו את גופי ביסודיות, הרגשתי כל כך מובך לרגע.

🏳️‍🌈חליפת עסקים שקופה לעיניי גבר אחד🏳️‍🌈 (18+)Where stories live. Discover now