Part 15

1.7K 148 28
                                    

פוב הארי:
הנה שנה חלפה... אשכרה שנה אני בכלא המזורגג הזה.
שנה קורע את התחת שלי על פאקינג מה? שלוש שנים על פציעה.
ממתי עושים דברים כאלה?
לא סיפרתי לאחותי ולא לאמא שלי על מה שמאט עשה לי.
אני לא צריך רחמים עכשיו.
את אבא שלי לא ראיתי שנה מן הסתם קשה לו עדיין לקבל את זה שאני בכלא.

אני בכלל לא חושב שהוא רוצה איתי קשר.
על נייל אני מרחם ממש.
אבל יש כאן דברים טובים.
חברים מדהימים שלא הייתי מכיר עוד מאה שנה.
ישבתי בחצר וליאם ישב לידי.

״׳תגיד ליאם... אני יודע חמה כולם נכנסו לכאן אבל אתה? איך אתה נכנסת?״ השפלתי את מבטי לא רציתי להביך אותו אבל הוא השפיל את מבטו
״אני... גנבתי ועשיתי שטיות כי הייתי בטוח שאני כל כך מגניב וזה פאקינג הרס לי את החיים...״

״חוץ מזאין... הכרת אותו כאן לא?״ וראיתי פתאם ניצוץ בעיניו.
הוא אוהב אותו כל כך.
״הכרתי אותו כאן כן... אני אוהב אותו כל כך... אבל עדיין שווה להיות בחוץ. בעולם האמיתי. במקום להיות תקוע בתא של מסכנים״

רואים שהוא מצטער על מה שהוא עשה הוא רוצה להיות בחוץ בדיוק כמוני.

לואי נייל וזאין מתקרבים אלינו נייל נתיישב לידי וליד ליאם באמצע זאין ליד ליאם נשק לו על שפתיו ולואי לידי מחזיק את ידי.

הסתכלתי עליו באתי לנשק את שפתיו ופתאם שמענו את הדלתות נפתחות מכניסים מישהו בבגדים כתומים זהים לשלנו וסוגרים את הדלתות הענקיות.

התעלמתי אבל משהו הציק לי העין.
העפתי מבט חזרה לשם והוא עמד שם. 
נראה חסר אונים עמד שם. לא ריחמתי עליו בכלל.
אני מכיר אותו אני יודע מי הוא זה...

פוב לואי:
מי זה ולמה הוא מושך כל כך את צומת ליבו של הארי?
אני רואה את הארי מתרחק מכולנו פתאם והולך לצד שלא יבחינו בו.
אני לא הבנתי מה קרה שום דבר לא היה הגיוני לחשוב עליו חוץ מזה שהם מכירים.

הבחור התקרב אלינו לאט לאט התקרב אל הארי אבל לא נתתי לו.
״מי אתה ומה אתה פאקינג רוצה ממנו?״
״ואוו תרגע בנאדם, אני רק באתי לבדוק עם זה מישהו שאני מכיר.
זה הכל למה יש לך בעיה עם זה?״ לא היה לו מבטא בריטי לשם שינוי.

הוא היה בגובה שלי פחות או יותר עם בלורית בלונדינית ועיניים כחולות עם נמשים על לחייו והוא היה נראה טוב יחסית.
אבל זה לא השפיע עליי בשום צורה ואני רק רציתי לדעת מה הוא רוצה מפאקינג הארי.

״מה קרה? המראה המושך שלי עוצר אותך מלדבר?״
הוא אמר את זה בהתנשאות והוסיף אותי מהדרך.

״הארולד זה באמת אתה? לא חשבתי שאני אראה אותך עוד פעם״

״לוגן אתה יכול בבקשה ללכת מכאן. אין לי שום רצון לדבר איתך.״
ראיתי אותו לוחש לו ורציתי להתערב.
״נשארת יפה כמו שאתה זה מפחיד. מאז שעברת מניו יורק א-״
עצרתי אותו שם.

״אוקי זה פאקינג מספיק איך קוראים לך? לוגן? עכשיו תעוף מכאן לפני שאני אצטרך לעיף אותך מכאן״ אמרתי לו וזה לא השפיע עליו.

״תרגע בנאדם. אני רק רוצה לנהל שיחה עם חבר מהעבר.
יותר נכון אקס מהעבר. אבל זה לא משנה. יום טוב הארולד.״

הוא אמר והעביר את היד שלו בשיערו והלך משם.

מה... מה הוא אמר? אקס? אני חשבתי שהוא אמר שזה חדש לו איך אקס? אני באמת לא מבין יש לי כל כך הרבה שאלות ואני מרגיש את כל דמי זורם בגופי ורותח מעצבים.

״אני יכול להסביר אני נשבע״ הארי מיהר להגן על עצמו והתיישבנו בספסל ליד.
״אז כדי לך...״ אמרתי לו בשקט.

״לפני חמש שנים. בסוף בית ספר. בשנה האחרונה אני והוא יצאנו שנתיים ולא סיפרנו לאף אחד. לא סיפרתי להורים שלי לא לחברים שלי וגם ככה לא הוא... זה למה זה חדש לי שכולם יודעים... לואי הוא פגע בי. בבקשה אל תן לו להשפיע עליו או עלינו. כי מבחינתי הוא כלום.״ לפני חמש שנים והם עדיין זוכרים את אחד השני?

״איך אתם זוכרים את אחד השני אם היה לפני ארבע חמש שנים?״
״יצאתי איתו מגיל 18 יש 20. זה שנתיים וזה מלא. והוא פגע בי משהו שאני לא יוכל לסלוח ולשכוח לעולם...״

ראיתי אותו נבהל ממני. אני אל רציתי שהוא יפחד ממני.
״הארי הכל בסדר... אני רק רציתי לדעת מי זה הכל בסדר.״
החזקתי את
ידו וריסקתי את שפתיו על שפתיי והרגשתי את הבטן שלי מתפוצצת והכל מסביב ניהיה שחור.
רק אני והוא.

אני והארולד.

פוב הארי:
מצד אחד רציתי להפסיק את הנשיקה כי זה היה כבר יותר מנשיקה וכולם הסתכלו מצד שני אני לא יכולתי.
הייתי חלש מידי.

השפתיים שלו נוגעות בשלי והוא לא מנתק אותם וזה משהו שאני אוהב.
היידים הקטנות שלו היו מאחוריי גבי.
עד ששוטר בא עצר אותנו בכעס והוציא אותנו לעבודות.

צחקנו על זה כי זה היה מביך אבל להסתכל לו בעיינים שהוא צוחק ומחבק ושמח, זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי.

הוא יפה כל כך והלוגן הזה לא יעמוד בינינו. אני שונא אותו כל כך.
הוא שבר לי את הלב ואני פשוט מקווה שלא יקרה לי אותו דבר עם לואי.
כי אני מרגיש שאני באמת אוהב אותו.

אני באמת אוהב את לואי.
רק מקווה שזה לא יהרס בגלל הנחש הזה.
הוא נראה תמים ונחמד אבל הוא יכול לעשות כל כך הרבה שאף אחד אפילו לא יודע.

2 souls in one cellWhere stories live. Discover now