פוב הארי:
״נייל...הוא...״
הכל השתתק. הרגשתי את עצמי משותק בכל הגוף.
קפוא.
״הוא לא שרד את זה״
המילים התפוצצו.
נכנסו לי לראש עמוק.
הרגשתי כיאלו מישהו דקר אותי.
אני לא יכול. לא הוא לא יכול. הוא לא...
כמו סערה עייני נהפכו לדמועות שלא הצלחתי לעצור.
נפלתי על הברכיים לא הצלחתי לקום רעדתי.
לואי החזיק לי הראש.
״הארי מה קרה? למה אתה בוכה?״
לא הצלחתי לדבר. הוא לא שמע מה הוא אמר??
רציתי למות באותו רגע.
״הארי. הוא אמר שהוא ישרוד את זה למה אתה בוכה.״
הסתכלתי עליו ואחר כך לשוטר שחייך חיוך קטן.
״הוא ישרוד את זה הארי״ השוטר אמר עם חיוך של נחמה.
״רגע רגע רגע״ אמרתי עם קול רועד.
״הוא ישרוד את זה? לא אמרת שהוא לא?״
״לא לא שמעת טוב. הוא ישרוד את זה הארי״ לואי הסתכל עליי עם החיוך הנפלא שלו ועם הדמעות של האושר בעיינים הכחולות.
התהפנטתי בעייניו.
״הסכימו לנו שברגע שהוא ירגיש טוב יותר תלכו לבקרו.
בסדר? עכשיו לכו לישון ארבע בבוקר יש לכם ארבע שעות.״
בוא אמר ועזב את פתח התא ונעל אותנו.
התרסקתי על שפתיו של לואי והוא דחף אותי למיטה שלו מחבק אותי ומנשק אותי.
״אמרתי לך שהכל יהיה בסדר״
הוא לוחש לי תוך כדי חיבוק ומניח לי נשיקה על הלחי.
עורו החמים נגע בשלי.
הייתי עייף מהדמעות. שלחתי את כל ליבי לנייל שהוא באמת ישרוד את זה. צמרמורת עברה בי שלואי לחש לי לפני שנרדם:
״הארי... אני אוהב אותך...״ והוא נרדם בין זרועותיי.
היה תורי להיות כאן בשבילו הוא סבל אותי עכשיו מלא זמן.
גופו הקטן עטוף בזרועותיי, ופאק.
אני צריך אותו. אני כל כך פאקינג אוהב אותו.
למה? תשאלו אותו.
פוב לואי:
אני מרגיש אותו,
בא לי לנשק אותו ולא להפסיק,
לברוח איתו לאנשהו,
לכל מקום,
איכס אני כל כל קיטשי,
אבל הוא פאקינג מדהים.
אמרתי לו את זה. שאני אוהב אותו.
אני עושה את עצמי יושן.
אבל אני מסתכל עליו מביט בי בחיוך שלו עם הגומות שלו.
״אני רואה אותך אתה יודע״
הוא אמר לי והתחיל לצחוק עם הקול הצרוד והיפה שלו.
חייכתי לו חיוך ופתחתי את עייני.
״לואי גם אני אוהב אותך.״ הוא החזיק בי מחבק בהינו באחד השני
ופשוט הוא נישק אותי עם השפתיים שלו.
אולי סקס זה כיף ומגניב.
אבל אני חיי בשביל הרגעים האלה.
הוא חיבק אותי ואני אותו הוא מצייר לי עיגולים דמיונים על הגב שלי והיד שלו מתחת לחולצה שלי עושה לי צמרמורת.
פרפרים וצמרמורת ושניהם ביחד זה גורם להתכווצויות.
לא הצלחנו להירדם. היינו מאושרים מנייל ופשוט... מאושרים ביחד.
ופתאם זה הכה בי.
או שהוא יהיה האהבה של החיים שלי.
או שזה יהיה הפרידה הכי קשה שהייתה לי בחיים, שזה יכול לגרום לי לנזקים.
הייתי רוצה להישאר איתו ככה כל הלילה אבל כבר התחיל להעיר ונרדמנו באותה מיטה.
כבר לא אכפת לי שיראו אותנו. אני אוהב אותו כל כך פאקינג הרבה.
אני מאוהב בקטע אחר.
ועם הוא לא יעמוד איתי בחופה עוד כמה שנים אני בכלל לא רוצה להתחתן.
—————————
פוב הארי:
התעוררנו בצעקות של השוטרים ואסיר אחד צעק לכיוונינו
״גייז״ והתחיל לצחוק עם שותפו לתא.
לואי גם מעוצבן.
״יש לכם פאקינג בעיה אם זה?!״ הוא צרח ואני סתמתי את האוזניים.
הוא לא אהב שלועגים לו. אז קמתי להרגיע אותו.
״היי לואי הכל בסדר אתה לא צריך להתעצבן זה לא משהו רע...״
הנחתי את ידי על המותן שלו כדי להרגיע אותו.
״תיראו איך הם מתים להזדיין אבל אנחנו מסתכלים בואו נלך״
זה היה מאט וקרטר. שניהם הכי הומופובים בכלא.
״יא חתיכת זין את אמא שלך הייתי מזיין מי אתה בכלל״ הוא הרים את היד שלו וזה הביא לי מכה.
לואי רתח מעצבים.
״לואי די אתה מפחיד אותי״ הלכתי הצידה משפשף את העין בגלל הפגיעה.
״הו שיט הארי. אני מצטער אני אל התכוונתי.״ והוא שם עליי יד מוריד ממני את היד השניה כדי לבדוק את מצב העין.
לואי לפעמים יצא משליטה שקראו לו גיי. זה הרגיש לו כמו קללה.
הוא לא אהב את זה בכלל.
״לך תבדוק מה מצב הבייבי שלך״ קרטר שהיה שקט עד עכשיו צעק את זה ללואי ואפילו השוטר צחק.
״אתה רציני?״ לואי הסתכל על השוטר שמנסה להעלים את החיוך.
״לואי מספיק. צאו שניכם עכשיו.״ הוא צעק.
הומופובים זה מגעיל.
הלוואי והם היו גייז ליום אחד כדי לדעת איך זה מרגיש.
יום אחד.
YOU ARE READING
2 souls in one cell
Roman pour Adolescentsהארי סטיילס בן ה-23 בחור נאה חמוד ובתכלס הוא מושלם. אחרי שהוא קיבל את הרשיון שלו הוא עשה תאונה... כמובן שהוא לא רצה לעשות את זה וזה הייתה טעות, אבל זו הייתה טעות שעלתה לו ביוקר, ובגלל זה היו חייבים להכניס אותו לכלא... אחרי שהוא נכנס והתחיל להשתלב ה...
