פוב הארי:
״אז ההודעה המשמחת...״ כולנו רעדנו לא ידענו מה לעשות.
״אנחנו מקצרים לכולכם בשנה את הכלא. כולכם תצאו מכאן עוד חצי שנה לואי הארי וזאין״
הוא אמר ומחאו לנו כפיים וראיתי את לואי מתרגש זה עשה לי כל כך טוב על הלב.
חיבקנו את נייל וליאם והם הלכו אחרי שנפרדו ממנו.
לא היילי כל כך מופתע שראיתי את נייל יוצא ומנשק את ג׳מה.
הם כל כך חמודים אמאלה.
זאין נישק את ליאם וגם הם כל כך מדהימים ורק אני ולואי הסתכלנו על אחד השני במבט מבויש... אבל חמוד.
חזרנו לתאים וראינו שהתא של לואי ריק.
״איפה לוגן?״ לואי שאל אבל לא מדאגה. סתם לדעת.
״בבדיקות שלו... מצאנו שהוא היה על סמים. לקחנו אותו לכלא גמילה, כל הכבוד על הדאגה לואי״
קריס אמר והסתובב.
אני לא יודע מה אני מרגיש אני לא עצוב מזה אבל גם לא שמח...
הוא חרא אבל הוא עוד יכול להשתנות.
נכנסנו לתאים וקירב הצביע ללואי להיכנס לתא איתי.
לואי הביט בי וקפץ עליי לחיבוק.
חיבקתי אותו כל כך חזק והרגשתי את שפתיו נופלות על שלי ואני מחבק אותו מרגיש עדיין את הבטן הקטנה וכמה שהוא קל.
הורדתי אותו ממני והוא הסתכל עליי עם העיינים הכחולות שלו שמחוללות בי סערה.
זה הוא. זה פשוט הוא זה אהבת חיי.
״הארי אני אוהב אותך״ הוא אמר לי כיאלו הוא מתבייש והרמתי את מבטו אליי.
״לואי אני אוהב אותך גם״ נשקתי לו ועברנו למיטה של זאין שעכשיו חזרה להיות שלו...
החזקתי אותו והוא נישק אותי בצוואר וראיתי עדיין שקשה לו לזוז וקלטתי שהוא לא אכל בכלל כמעט.
״אוו לואי״ נהר זזתי אחורה כי הרגשתי הכאבתי לו ושמעתי את הבטן שלו.
״הכל בסדר...״
״לא לא אתה חייב לאכול לואי אתה חייב.״
״אני לא מסוגל לאכול יותר מפרוסמת לחם...״
״אנחנו נעבוד על זה. כל יום נביא לך משהו יותר ואתה תחזור להיות בריא אני לא יכול לראות אותך ככה סובל״
״אוקי..״ הוא קם ונפל לו מהכיס הספר שלו...
באתי להרים לו את זה וגם הוא...
הסתכלנו על אחד השני והרמנו את זה ביחד כיאלו זה איזה סרט.
״אהבה זה רק לאמיצים״ היה רשום על עמוד אחד והמשכתי לדפדף.
״תביא לי את זה...״ הוא ניסה לחטוף ממני והעברתי את הדפים לאט לאט.
פוב לואי:
הוא מדפדף בדפים והלב שלי דופק.
לא יכולתי לעצור אותו באיזשהו מקום רציתי שמתישהו הוא יקרא את זה אבל לא היום... לא עכשיו זה בטוח.
הוא מעביר בדפים וכל הכותרות של השירים שלי
״צעירים מידי״
״תמיד אתה״
״אל תתן לזה לשבור את הלב שלך״
הוא קורא את השמות.
״זה הכל עליי?״ הוא לא שאל בשחצנות... הוא שאל רק כדי לדעת.
״אולי...״ נאבקתי בעצמי כי עדיין כאב לי לדבר והוא הסתכל עליי וחייך.
הוא ישב וקרא את כמעט כל הספר עד שכבר ניהיה חשוך ממש.
״פאק... פאק פאק פאק״ נבהלתי שהוא סגר את הספר ומשך אותי.
״הארי מה קרה?״ שאלתי אותו והוא שם עליי את ידיו.
״אתה חייב לאכול לואי בו עכשיו״
הוא משך אותי אליו והשוטרים עצרו אותנו.
״הכל בסדר אתם צריכים משהו?״
״להזכיר לך שעד לפני יום הבן אדם היה מורעב מפסיכופת ועדיין לא אכל?״ הוא אמר להם והרגשתי מוגן איתו.
רציתי לחבק אותו ולקבור את ראשי בצווארו החם.
״אין בעיה אנחנו נשלח לו לאכול אנחנו מבטיחים בסדר?״
הם ניהיו נחמדים פתאם.
אני מרגיש אחרי היום כיאלו הכל קרה כל כך מהר.
לא יודע אפילו איך.
חזרנו לחדר אחרי שהביאו לי לאכול לאט לאט חזרתי לאכול
עבר שבוע ועוד שבוע והתחלתי לאכול נורמאלי.
חודשיים. חודשיים עברו ואני מרגיש טוב יותר מתמיד.
עוד פאקינג ארבע חודשים וזה נגמר.
אני יכול לצאת ולחיות את החיים היפים שלי עם הארי
בטח כל כך הרבה ישתנה....
אני בכלל מוכן לצאת? כל כך מפחיד בחוץ אני בכלל לא מוגן.
ישבנו אני והארי בחצר.
אני עדיין מרגיש כיאלו שתיים מאיתנו חסרים.
זאין עדיין לא הכי שמח.
״זאין היי״
״כן?״
״עוד פחות מארבע חודשים יוצאים מכאן אתה יודע שאתה תוכל להיות עם ליאם לתמיד... על מה אתה עצוב״
״מה אם הוא ימצא מישהו אחר? מישהי?״ הוא הסתובב אליי עם ראשו ונראה דואג.
״הוא בילה איתך מהרגע שנכנס לכאן זה שהחלום להגיד שאתם זוג עכשיו לא מסתיר שום דבר כולם ידעו שאתם יצאתם״
״באמת?״ הוא שאל מופתע ואני בעצמי חשבתי שהם ידעו את זה.
״כן. והוא כל כך אוהב אותך אני מבטיח. היום אתה הולך לראות אותו בכל מקרה אז הכל יהיה בסדר״
הוא הינהן וראיתי את הארי מתקרב הוא התיישב לידי.
״אתה זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך?״ הוא סובב את פניו אליי וחייך.
״טוב זה היה מפדח... אני כעסתי כי לא הכרתי אותך ורציתי להמשיך להיות עם זאין בתא״ זאין התחיל לצחוק
״אני גם חשבתי שיצאתם״ הוא אמר והייתי עם פה פעור.
״אני וזאין?״ התחלנו להתפקע מצחוק.
״אתה זוכר שצעקת זאין וזה היה נשמע כמו גניחה לא אני לא הפסקתי לצחוק״ הרגשתי מבויש אבל שניהם התפקעו מצחוק.
העלנו זכרונות זה היה כיף ולמרות שהיה לי כאן רע כל כך אני לא חושב שאוכל לשכוח את התקופה הזו בחיים שלי.
קשה לי להאמין איך הימים עברו ועברו ועוד שבוע עובר והוד חיבוקים ונשיקות עם הארי עוד צחוקים עם זאין והארי עוד קשיים לאט לאט זה עובר ואני לא מרגיש את זה.
והנה זה הגיע.
היום האחרון בכלא.
YOU ARE READING
2 souls in one cell
Novela Juvenilהארי סטיילס בן ה-23 בחור נאה חמוד ובתכלס הוא מושלם. אחרי שהוא קיבל את הרשיון שלו הוא עשה תאונה... כמובן שהוא לא רצה לעשות את זה וזה הייתה טעות, אבל זו הייתה טעות שעלתה לו ביוקר, ובגלל זה היו חייבים להכניס אותו לכלא... אחרי שהוא נכנס והתחיל להשתלב ה...
