2 souls in one cell

Part 26

פוב הארי:

״כולכם יכולים ללכת לעבודות שלכם. עכשיו״ הוא צרח ואני שיקשקתי.

באתי ללכת אבל הוא הצביע עליי והינהן לשלילה.

״לא לא לא לא לא לא.... אתה לא הולך לשום מקום״

רעדתי ממנו לא רציתי לשמוע אותו בכלל הוא יפגע בו וזה יהיה רק אשמתי.

״הארי הארי הארי... הזהרתי אותך מיליון פעם. הייתי נחמד...״

נחמד?!?!? הוא היה נחמד?!?!?

״אתה יודע שהוא הולך לסבול עכשיו רק בגללך נכון? חבל...״

״לא לא לא סיימון בבקשה. בבקשה. אני מתחנן אנחנו נפרד סופית א-״

״לא לא לא אין צורך. אני כבר אטפל בזה. יום נעים.״

אני רציתי לצרוח, לצעוק מהכאב הפנימי.
מה הוא יעשה לו?

״הארי הנה אתה״
לואי פגש אותי במסדרון ואני כולי דומע.

״ה- הארי מה קרה לך???״

״הוא הולך לפגוע בך... הוא ראה אותנו מתנשקים... הוא יודע הכל...
זה הכל בגללי. זה רק בגללי לואי פאק אני כל כך מצטער. פאק״

מרחתי אני חושב שכל הכלא יכל לשמוע את זה.
היינו בדיוק בדרך לפגוש את המשפחות... או לפחות מי שיבוא.

״היי הארי הכל בסדר... אני לא אתן לו לפגוע בי אתה יודע את זה.״

״אתה לא יודע... הוא יכול הכל... הוא לא צפוי...

הוא השטן״.

אמרתי לו ונגבתי את הדמעות שלי.

״הכל בסדר הארולד... תסתכל עליי הכל יהיה בסדר״
הוא נישק אותי במצח וחייך אליי.

צעדנו לעבר החדר פגישות.
ראיתי את אמא שלי ואחותי מחכות לי אבל משום מה ראיתי את ג׳מה מדברת עם... נייל? זה היה הוא? הוא לבד בגדים רגילים.

הדמעות של קנאה וגאווה עולות לי ומחקתי אותם מהר מהפרצוף.

אבל מה לג׳מה ונייל?

״אתה ממש חמוד...״ שמעתי את ג׳מה אומרת לו ורואה אותה מובכת.
אני בהלם. הוא מפלרטט איתה.
אבל בעצם... כל הבנים בבקולג׳ שלה ממש חרא.

נייל לעומת זו... הוא בן אדם טוב.
הוא גם גדול ממנה רק בשנתיים אז יכול להיות שהם יהיו ממש חמודים יחד.
״תודה לך... את גם ממש חמודה...״ אוקי לפרלטט הוא לא יודע.

״אני מצטער לעצור לכם את הפלרטוט הזה כאן א-״
״הארולדדד״ אמא שלי אמרה וקמה לחבק אותי ונייל וג׳מה היו נראים מובכים.

״אמאאא״ ניסיתי להראות שמח בשביל אמא שלי ג׳מה ונייל.

חיבקתי אותה וראיתי את המבטים של ג׳מה ונייל חולפים בינהם.