2 souls in one cell

Part 23

⚠️טריגר: פגיעה עצמית!!!⚠️

פוב לואי:
הכל מרגיש כמו חלום, אבל שהסתכלתי על הזרוע שלי הבנתי שזה לא
כנרא שנרדמתי עם קמתי עכשיו היינו צריכים לצאת לחצר.

הגוף שלי לא רוצה לקום מהמיטה אבל אני ממהר ללבוש את החולה שלא ישימו לב ליד שלי,
עשיתי טעות שעשיתי את זה קרוב לכף היד ולא יותר למעלה.

יצאתי ופתאם ראיתי אותו.
עם הבלורית... שלא נראה לי אני אתרגל אליה,
אני מנסה להסתיר את הכאב ואני מרגיש שהכאב נהפך לאט לאט לכעס.

אבל כעס לא רגיל... כעס שכואב לו.

״לואי...״ הוא אמר לי. קפאתי לא רציתי לדבר איתו אז התעלמתי ונתתי לו מכה בכלל עם הכתף שלי בכוונה...
אני לא יודע אם רציתי להראות קשוח או רק לגעת בו שוב...

המבט שלי היה רציני ואפל שהסתכלתי עליו כדי שהוא יראה שאני כועס.

כיאלו חזרתי להיות הלואי הישן...

אולי יהיה לי טוב להיות לואי זה שכולם מפחדים ממנו האפל וזה שכל חודש נכנס לצינוק בדרך אחרת?

אני אל יכול להיות רך יותר.

פוב הארי:
ישבנו בחדר אוכל הוא ישב מולי ממש בחירה טובה של כיסאות...
ליאם וזאין התרחקו ממני, נייל רק הסתכל עליי ברחמים

ולואי...

הוא הסתכל עליי ופתאם עיניו הכחולות הזוהורות הפכו לשחורות ולאפלות בדיוק כמו שהכרתי אותן...
בדיוק כמו שהיייתי אותם גם לקחתי ממנו הכל...
כל מי ששמע אתמול את הצעקות, שזה די כולם...
הסתכל עליי בגועל.

הרגשתי כמו ילד שמנדים אותו.

אבל בטח ללואי הרבה יותר כואב.
היה נמאס לי כל שניה להרים את הבלורית שנפלה לי על העיינים רציתי את השיער הארוך שלי...

יצאנו לחצר והייתי ליד נייל רציתי להתחיל לבכות לו אבל הוא התעלם ממני.

פתאם המנהל פשוט משך אותי לצד.
התחננתי שנייל יראה את זה אבל הוא המשיך ללכת.

הרגשתי מאויים פתאם ופלאשבקים חזרו לי מאותו יום עם מאט.
אני באמת מקווה שהוא לא הולך לאנוס אותי אני מרגיש חלש.

״אני ביקשתי לא להתקרב אליו זה ברור?
וקח נמאס לי לראות את השיער שלך על הפנים כל הזמן ואל תתקרב ללואי אמרתי לך שאני לא רוצה לראות את הגועל הזה של בן ובן זה סתם מגעיל״

באותו זמן שהוא דיבר איתי קשרתי את הבנדנה וברחתי משם.
פחדתי.
אני חייב להזהיר את ליאם וזאין זה על אחריותי.

הלכנו לעבודות והיום אני דווקא בעבודה הכי קשה ועם מי?
עם זאין ליאם ולואי.
מדהים מה אני אגיד.