⚠️טריגר:מחשבות אובדניות, פגיעה עצמית!!!⚠️
⚠️הפרק ממש קשה...⚠️
פוב לואי:
הגוף שבור.
כל חלק בגוף שלי מרגיש כמו עצם שנשברה.
העיינים שלי עייפות פאקינג עייפות.
אני מרגיש את הגוף שלי הולך וניהיה חלש יותר.
הוא ניצל אותי? לפאקינג רצונות שלו ולסיפוק המיני שלו?
אני חשבתי שהוא אוהב אותי.
הוא היה כל כל טוב בזה הוא היה כל כך מדהים.
אין סיכוי שהוא עשה הכל בכאילו.
והשיער הארוך שלו למה פתאם ניהיה לו בלורית.
אני לא מבין מה מדהו מיוחד קרה שפתגם הוא מתנהג ככה.
בינתיים אני רק מרגיש עייף.
היום יהיה הבדיקות דם אני מקווה שהסמים שלי יצאו מהגוף למרות שאני כל כך פאקינג רוצה כאלה עכשיו...
אולי אני אקח אחרי הבדיקות?
מה אני אעשה כדי להעלים את הכאב אני לא מסוגל אולי א-
לא אל תחשוב ככה לואי...
הוא לא עושה לך טוב הכל זה רק חלום.
אבל לא זה אמיצי בעצם.
אז למה לא? מה פאקינג יהיה רע בזה?
ירדתי מהמיטה כמעט נפלתי מרוב שהרגשתי חלש.
בלי שלוגן הסתכל הלכתי לצד של התא איפה שהכיור בצד בלי שראה את הכיור.
הסתכלתי על עצמי במראה המלוכלכת ראיתי את עצמי עומד שם, אדום מדמעות.
אני פותח את הברז ומוציא משם את הברזלים
״מה אתה פאיקנג עושה?״ קפצתי וראיתי לוגן פותח את עיניו.
״א- א- כלום אני פשוט לא יוצא המים אני מנסה לסדר כאן״
אני אל רוצה שהוא פאיקנג ידחוף את האף
״אז נקרא לשוטרים אתה עושה לי רעש ויש עוד שעתיים לקום״
הוא לא יודע בכלל שלא נרדמתי כל הלילה.
״בסדר אבל אני אעשה את זה תוך שניה תחזור לישון״
הוא חזר לישון וקבר את ראשו בכרית.
היה בתוך הכיור מלא מלא ברזלים חדים לקחתי את ההכי חד ונשימתי על הקיר.
קצת פחדתי אל ידעתי מה אני עושה אבל הייתי חייב להעלים את הכאב בדרך כלשהי.
עצמתי את עייני חזק והצמדתי את הברזל לגוף שלי ליד השמאלית
וזה פשוט קרה.
זה לא שהייתי מנוסה או משהו פשוט קרה ראיתי הדם מתחיל לצאת מהיד שלי והתחלתי לבכות.
אני לא בטוח עם הבכי הזה של כאב או בכי של אכזוב.
אני מאוכזב מעצמי שהגעתי לכאלה דרגות ואני מאכזב את אמא.
אמא סליחה, זה חזק ממני.
פליסיטה סליחה, אכזבתי גם אותך.
הגוף שלי מרגיש חלש אני נותן לדם להמשיך לצאת.
לחשוב שהוא היה איתי נישק אותי נתתי לו לגעת בי בשביל ניצול.
ממתי הלואי טומלינסון הזה נעלב שנוגעים בו לניצול?
הייתי עושה את זה כמעט לכל בת...
עכשיו אני מבין כמה זה כואב...
התרכזתי המחשבות שלי והרגשתי שהכאב יוצא החתך...
אני לא רוצה להתמכר לזה אבל זה כל כך חזק...
אני נשען על הקיר מתנשם אני לא יודע מה לעשות...
לקחתי את הברזל החד סגרתי את הברז אני לא חושב שזה השפיע על זה כל כך כי עדיין יורד מים.
לקחתי נייר ען מים הרטבתי ניגבתי ונכנסתי למיטה והדמעות התחילו לצאת שוב.
שום דבר לא יעזור להעלים את הכאב... הוא חבוי בפנים.
פוב הארי:
פגעתי בו כל כך פאיקנג חזק.
הלב שלי נפגע מעצמי.
לא יכולתי להירדם.
חשבתי שעה עם לרדת לספר לזאין לקוות שהוא יקשיב לי אולי...
ירדתי למיטה שלו.
״זאין...זאין...״
״הארי מה?...״ נשמע שאו שהוא שכח מזה או שהוא בסדר
״תקשיב אני חייב להגיד לך... זה לא אני... זה המנהל... הוא הכריח אותי אני נשב-״
״וודאפק הארי ??? אמרתי לך פאקינג לא לפנות אליי נכון? לא אכפת לי עם המנהל הזה באמת קשור או לא. פגעת בו כל כך חזק פאיקנג מניאק. אל תדבר איתי או שנאי אצטרך להשתיק אותך בכוח חתיכת בן זונה״
״זאין...״ הסתכלתי עליו היו לי דמעות בעיינים והיה נראה לרגע שהוא מתחרט על מה שהוא אמר
״אוקי תרגע אני לא אכאיב לך.... אבל רק תעוף לי מה עיינים אתה פאקינג מגעיל אותי הארי...״
״הוא איים עליי שאם לא אעשה את זה הוא יפגע בו...״
״אני לא מאמין לך הארי סליחה. פאקינג תעוף לי מהפרצוף״
הדמעות התחילו שוב לרדת ועליתי למיטה שלי,
אך אחד לא מאמין לי אני רוצה למות אני פשוט לא יכול יותר כואב לי כל הגוף אני הרגשתי את הנשמה המאלכית הקטנה שלו.
אני עזרתי לו ... ועכשיו פגעתי בו מי יודע מה זה יכול לעשות לו?
פוב לואי:
עם רק היה לו מושג מה הוא עשה לי....
קשה לי כואב לי עכשיו גם ביד אני בכלל לא יודע מה עשיתי אני לא יודע אם בכלל בא לי לחיות...
אולי בכל זאת אני אנסה להצטרף לאחותי ואמי?
פאקינג שיט.
החיים שלי כל כך חרא.
אני מרגיש רע... סחרוחרות בחילה כאב בכל הגוף ...
הרצון למות מתגבר רק... ואני מנסה לישון....
YOU ARE READING
2 souls in one cell
Teen Fictionהארי סטיילס בן ה-23 בחור נאה חמוד ובתכלס הוא מושלם. אחרי שהוא קיבל את הרשיון שלו הוא עשה תאונה... כמובן שהוא לא רצה לעשות את זה וזה הייתה טעות, אבל זו הייתה טעות שעלתה לו ביוקר, ובגלל זה היו חייבים להכניס אותו לכלא... אחרי שהוא נכנס והתחיל להשתלב ה...
