FOREVER

2.

נ.מ- לואי

״לואי, אתה עושה לי סחרחורת תפסיק להסתובב סביב השולחן.״
״תשתוק.״ השתקתי את נייל והמשכתי להסתובב סביב השולחן, ממסה לחשוב איך להחזיר אליי את הארי, או את ג׳יין, או את שניהם?! הארי לא יחזור אליי, הוא איים לעזוב כבר כמה פעמים ועכשיו הוא באמת עזב. שיט. מה אני אמור לעשות במצב הזה? לא הייתי מוכן לזה בכלל.
״לואי תקשיב.״
״בעלי פשוט עזב אותי.״
״לואי אני רוצה-״
״הוא לקח את הבת שלי.״ הדמעות שוב עלו בעיניי, כאילו שלא בכיתי מספיק.
״לואי, אתה מוכן להקשיב?!״
״לא! אני לא מקשיב! אתה יודע מה זה שהבן אדם הכי חשוב לך בעולם הזה פשוט מחליט לעזוב?! אתה יודע עם מי הוא מחליט לעזוב?! עם הבת שלי! שאני לא יכול לתאר את האהבה שלי כלפיה, היא לא חשובה לי... היא יותר מזה.״ המשכתי להסתובב סביב השולחן, ממלמל לעצמי דברים, מתעלם לגמרי מזה שנייל נמצא כאן לידי.

״אני נמצא כאן כבר חמש שעות ואתה לא מוכן לספר לי למה הארי עזב.״ נייל אמר ביאוש ודפק את הראש שלו בשולחן כמו חתיכת אדיוט.
אני והארי הבטחנו אחד לשני שלא נספר לאף אחד על מה שקרה, כי הארי אמר שהוא לא רוצה שחברים שלי ישנאו אותי, או שירחמו עליו בגללי... ואני לגמרי מסכים איתו. אני לא רוצה שישנאו אותי או שירחמו עליו בגלל כלום. טוב... זה לא ממש כלום... אבל לא צריך לרחם עליו לעזאזל!
אני לא הולך לספר לו, אלא אם כן הארי יספר למישהו.
״אני קורא לליאם.״ נייל מלמל והקליד משהו בטלפון, אני מניח ששלח הודעה לליאם.
לא אכפת לי שליאם יבוא כל עוד הוא לא יבקש פרטים.
ליאם אף פעם לא רוצה לדעת את הסיבה לדברים שקורים הוא פשוט רוצה לעזור.
נייל פשוט חטטן אבל אני רגיל לזה, אבל הפעם הוא לא יקבל שום פרטים.

״ליאם ומאיה באו להציל את המצב!״ שמעתי את הקול של ליאם, התעלמתי והמשכתי להסתובב סביב השולחן, תמיד שאני לחוץ אני עושה את זה, והארי שונא שאני עושה את זה.

פעם היה לנו חובות ושנינו היינו ממש בלחץ כי זה היה ממש קצת אחרי שאימצנו את ג׳יין ולא היה לנו זמן לכלום.
אז פשוט כדי לחשוב הייתי מסתובב ככה סביב השולחן, ומאז זה נהיה הרגל שלי.
הארי תמיד היה מתחרפן אבל אני יודע שבאיזה שהוא מקום הוא אוהב שאני עושה את זה, כי זה תמיד היה נגמר בזה שאנחנו כמעט שוכבים על השולחן.... וסקס על השולחן זה תמיד-
לואי! דיי! תפסיק עם זה!

אני אתקשר להארי מחר כי הוא בטח צריך זמן לעצמו, ואני אקווה שהוא לא יסנן אותי, וגם אשאל איפה הוא, ופשוט אלחם איתו על הקשר שלנו, ואם זה לא יעבוד אני אקח אליי את ג׳יין, כי אני צריך אותה.

״לואי!״ ליאם תפס אותי והעמיד אותי במקום.
״תתאפס על עצמך בן אדם!״ היד שלו סטרה לפניי ופערתי את פי בהלם.
רציני? עכשיו הוא גם מתחיל לתת לי סטירות?!
נייל עמד בצד וצחק כמו אדיוט גמור.
״רציני? ליאם? רציני?!״ שפשפתי את הלחי שלי, וליאם הושיב אותי על כיסא.