FOREVER

12.

נ.מ- הארי

סיפרתי ליועצת הזוגית הזאת את הכל.
את הניצול לסקס, על הסמים שראיתי, על בן, על זה שפיטרו את לואי מהעבודה אבל הוא לא אמר לי את זה.
הכל סיפרתי לה.
ובזמן שסיפרתי את זה הבנתי... אף פעם לא הקשבתי לצד של לואי. אף פעם הוא לא אמר למה הוא עשה את כל זה. תמיד עצרתי אותו מלהגיד את זה. אבל זה לא משנה, אני בטוח שאין לו סיבות טובות.

״הארי, אי פעם, אתה ולואי ניהלתם שיחה רצינית על הבגידה שלו בך, וכל העסק עם השוק השחור?״
״ל-לא... רק שיחות קטנות וצעקות...״ אמרתי בשקט, מקווה שהתשובה שלה תנסה להצדיק אותי.
״אז איך אתה חושב שתוכלו לפתור את זה אם לא תדברו?״
״הוא כבר עשה את הנזק, אנחנו מתגרשים.״
״לא, אתם לא, אתם צריכים להציל את היחסים שלכם. ואם אתם לא מתכוונים לנסות אז אין לך סיבה להיות פה.״ עצבים השתלטו עליי. לא משנה מה קורה תמיד זה מסתיים בזה שאומרים שאסור לנו להיתגרש. אבל... למה שנישאר ביחד?
״אבל-״
״בבקשה תדברו.״
לאחר מכן שנינו שתקנו.

״אוקיי, הפגישה הסתיימה, אתה יכול ללכת. אני אצור איתך קשר מאוחר יותר.״ היא נראתה בהלם. בדיוק כמוני. אני ולואי העברנו אחד את השני כל כך הרבה חרא בלי לשים לב בכלל.

קשה לי להפסיק לאהוב את לואי. אני חושב שעם כל מה שעברנו, אני עדיין אוהב אותו. אבל אני מוכרח להפסיק.
הרי הוא פגע בצורות שאף אחד אף פעם לא פגע בי.
הוא התנהג כאילו אני הזונה הפרטית שלו, כשאנחנו אמורים להיות הורים לילדה שבכלל לא מבינה מה קורה כאן.

לואי הגיע לאסוף אותי. נכנסתי לאוטו ונישקתי את שפתיו, שולח לו חיוך קטן ומתיישב לידו.
״מה קרה שאתה נחמד אליי פתאום?״ הוא שאל וחיוך מתגרה עלה על פניו.
״אני רק רוצה שהתהליך הזה יעבור בצורה נחמדה, אל תתרגל.״ עניתי והוא נשך את שפתיו.
״אז אני יכול עוד נשיקה?״
״לא.״ עניתי בכעס והוא שתק.

הנסיעה הייתה שקטה, לואי לא אמר דבר, כך גם אני.
למרות ששמתי לב לכמה פעמים שרצה להגיד משהו אבל התחרט ברגע האחרון.

״אתה לא יודע כלום...״  הוא אמר בגיחוך ציני, וגורם לי לתהות למה הוא מתכוון.
אבל לא אמרתי כלום.
אני לא יודע איך הגענו למצב הזה, איך הגענו למצב הזה שהחיים שלנו נדפקים כל כך חזק ואנחנו לא עוצרים את זה.
————————————————————

סליחה שהפרק קצר😭