FOREVER

10.

נ.מ- הארי

״אז אתה בטוח שאתה רוצה להרוס את זה?״ לא עניתי לו על השאלה, הלכתי למיטה לאחר מכן.
אבל לא הצלחתי להירדם.

לא. אני לא רוצה להרוס את מה שהיה לנו. אבל זה כבר כמעט נהרס לגמרי.
לא. אני לא רוצה להרוס את המשפחה. אבל אני לא חושב שהיא קיימת כבר.
ולא. אני לא רוצה להתגרש. אבל אנחנו כבר בתוך התהליך.
כן. אני צריך הפסקה מהבן אדם הזה.
כן. אני רוצה להציל את המשפחה.
וכן. לא הצלחתי לתקן שום דבר, הוא לא הצליח, חייב להתגרש. הכל יכול להפוך לנורא יותר.

התהפכתי לצד השני מנסה להעלים את המחשבות האלה מראשי.
אבל זה לא אפשרי כשאני יודע שלואי שוכב כאן לצידי וכל מה שאני רוצה זה לנשק אותו ולהרביץ לו בו זמנית.
את האמת? התאכזבתי ממנו כל כך.
הדבר היחיד שנשאר בו שאני אוהב זה את החיוך הממיס שלו שאני יכול לראות כל היום, ואת איך שהוא זז מתחתיי בסקס... לעזאזל... אני תמיד חרמן עליו...
אני לא אוהב אותו.
אני לא חושב שאצליח להציל את האהבה הזאת.

———————

מכיון שלא ישנתי כל הלילה, הייתי מותש בבוקר, והרגשתי לו טוב.
״אתה בסדר לאב?״ לואי שאל כשהגיש לי עוד כוס קפה ואני גילגלתי את עיניי. מתי הוא יפסיק עם הכינויים האלה? אנחנו נפרדנו... בערך... אף פעם לא סיכמנו על פרידה, אבל לעזאזל נפרדנו! והוא ממשיך להתנהג כאילו לא קרה כלום.
״לא ישנתי.״ נאנחתי וקברתי את ראשי בין ידיי בעייפות.
״לך לישון עכשיו, אני אקח את ג׳יין לגן משחקים.״ צחקתי ללא טיפת הומור וקמתי מהכיסא שלי.
״אתה מנסה לגרום לי לא להגיע לפגישה עם היועצת הזוגית?״ שאלתי ושתיתי קצת מהקפה.
״מה? לא...״ הוא גילגל את עיניו וגיחכתי.
״אז למה אתה מנסה למנוע ממני להגיע לשם? אתה מנסה לעכב את הגירושים?״ שאלתי בהתגרות.
״לא! אתה רוצה להגרש אז נתגרש!״ הוא צעק אבל היה רעד מפוחד בקולו.
״לעזאזל לואי. תשתוק. ג׳יין בסלון.״ הוא לא יודע להיות בשקט.
״בכל מקרה, אני אקח את הקפה בדרך לשם, תהנו.״ נישקתי את שפתיו למרות שניגעלתי מזה, רציתי שהוא ירגיש את מה שהרגשתי.
שידעתי שהוא בוגד בי אבל לא אמרתי לו את זה.
הוא ניצל אותי בדיוק כמו שהוא ניצל את בן לסקס, אני מניח שהוא ניצל את בן... היו לו בעיות בחיים שהוא לא היה מוכן לפתור בדרכים נורמליות.
אני בעלו, אבל הייתי סתם עוד אחד שיודע לזיין אותו כמו שצריך.
אני לא אבגוד בו, אבל אני אגרום לו להרגיש שאני רוצה אותו עד היום שבו אני אעיף אותו מחיי, והוא ישאר פאקינג לבד. בדיוק כמו שהוא עשה לי.

—————-

הגעתי ליועצת הזאת... אני רק רוצה לסיים כאן ולהגיד שאני מתכוון להתחיל את תהליכי הגירושים.

״היי, צהריים טובים.״ אמרתי כשנכנסתי לחדרה והיא חייכה אליי.
״שלום, הארי סטיילס טומלינסון? אני אמה, נעים להכיר.״ לחצתי את ידה, והיא הזמינה אותי לשבת על ספה מול הכיסא שלה.
״אז תספר לי, מה גרם לך ׳לשנוא׳ את לואי, כמו שאמרת, תספר הכל, יש לי זמן.״
נאנחתי ועצמתי את עיניי לוקח נשימה ארוכה, והרגשתי את העצבים משתלטים עליי.
״אוקיי, אז ככה...״
———————————————————-
סליחה הפרק קצר ומעצבן😭
הפרק הבא יהיה ארוך יותר יאיי