FOREVER

5.

נ.מ- הארי

״אני לא מבין איזו סיבה מספיק טובה אתה מוצא כדי להתגרש, וגם מי זה הזאין מאליק הזה?! איך אני יכול לסמוך עליו?!״ לואי צעק והתקרב אליי, מכוון את ידו לפניי. גורם לי לקפוא במקומי.
״לואי....״
״א-אני מצטער... פשוט איזו סיבה טובה אתה מוצא להתגרש?״ הוא החזיק בראשו בלחץ, ולקח כמה צעדים אחורה.
״איזו סיבה טובה יש לי לא להתגרש?! אתה פאקינג בגדת בי! פאקינג בגדת בי! יש לך ילדה! משפחה, חברים, עבודה, יש לך בעל! אתה גר בבית גדול ואתה מחפש לעצמך בעיה מספיק גדולה כי לבגוד בי?!
״גם סמים לואי, השתגעת.״ את זה לחשתי, פחדתי שג׳יין תשמע.
״אבל-״ הוא ניסה לתפוס בידי, אבל מיד השתחררתי מאחיזתו ועברה בי צמרמורת מהמגע שלו.
״אל תתקרב אליי, הבנתי שהקטע שלך זה מכות, אבל בבקשה תעזוב אותי עכשיו, כי חטפתי כבר מספיק.״ ניסיתי להגיד בביטחון, אבל רק לראות את הפרצוף שלו גורם לי לרצות לפרוץ בבכי כמו ילד קטן.
״אני לא יכול לסמוך עליך, אני רוצה להתגרש, זהו.״ נשכתי את שפתיי בלחץ כשהבטתי בילדה הקטנה והמבוהלת שמסתכלת עלינו. ולואי הסתכל עליי המום.
שיט.

״א-אבא? מה זה להתגרש ולמה אתם אומרים את זה כל כך הרבה?״ היא הסתתרה מאחורי לואי והיה לה מבט מפוחד, ולואי הסתכל עליי מחכה שאגיד משהו.
מה אני אמור להגיד? שזה אומר להפרד? ואני לא רוצה שהיא תבין מה זה אומר כל כך מוקדם, ואז היא תתחיל לשאול שאלות...
״נדבר על זה מחר, בסדר?״ היא הנהנה והשתרר שקט.
״רוצה ללכת איתי לגן משחקים?״
״כן!״ היא קפצה עליי וצחקתי.
״אבל הרגע הגעתם.״ לואי נראה מבולבל ואני גלגלתי עיניים.
״אבל מי אמר שאני באתי לכאן כי אני רוצה להיות פה?״
״הארי... פשוט- עזוב לא משנה, אני יכול גם לבוא?״
״לא! אני לא רוצה להיות לידך! זו הסיבה שאני הולך חתיכת אדיוט.״ הושבתי את ג׳יין על המדרגות ושמתי לה את בנעלי ספורט.

״אתה לא יכול לעשות את זה, אתה מתנהג כמו ילד קטן, אני גם בא, אני רוצה להיות עם ג׳יין.״ אני מתנהג כמו ילד קטן?! הוא צריך ללמוד לקחת אחריות על המעשים שלו.
״אני הולך לגן משחקים עם ג׳יין כי אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך, ואני רוצה שאת ג׳יין יחנך בן אדם שמגיע לו להיות אבא!״
״אז אתה אומר שלא מגיע לי להיות אבא?! אני מנסה להציל את המשפחה ואתה ממהר להתגרש! לא חשבת על החסרונות?!״ לא מגיע לו להיות אבא. כל החצי שנה הראשונה שג׳יין הייתה כאן, הייתי היחיד שטיפל בה, ולא כי לואי היה בעבודה. כי הוא סחר בסמים וניהל רומן עם איזה בחור שאני אפילו לא מכיר.

״הארי... החסרונות... אני רציני...״
״ברור שאני חושב על החסרונות! ואני דואג לא פחות ממך אבל יש גבול! ואתה פאקינג חצית אותו! אז אני הולך עכשיו עם ג׳יין להרגע זהו.״
״נרגעת כבר שבוע אתה צריך עוד זמן?!״ הוא עדיין לא מבין למה אני רוצה להתגרש? אני כל כך כועס עכשיו, והוא לא פאקינג מבין את זה, אין לי בעיה להיות בבית אבל כל עוד אני יכול לא להיות בו במהלך היום, אני מעדיף לא להיות בו.