FOREVER

11.

לפני שנה וחצי:

״הארי... זה רק סקס, בוא נעשה את זה.״ לואי נישק את הצוואר שלי ברכות, וליבי נפל. הרגשתי חנוק ולא יכול להוציא מילים.
אני יודע מה עובר עליו, אני יודע שהוא בוגד בי. אני יודע הכל, אני חושב שאני יודע הכל... אני מקווה שאני יודע הכל.
אני לא רוצה לשכב איתו.
״א-אני חושב שג׳יין התעוררה.״ אמרתי והוא הסתכל עליי בבילבול.
״האז... הרגע הרדמת אותה.״
״אני חושב שהיא התעוררה.״
אמרתי מהר ויצאתי מהחדר, סוגר את הדלת אחרי ומתנשף בלחץ.
אני ממש לא מתכוון לשכב איתו הלילה, אני לא אתן לו את זה. אני לא אפול בפח שלו.
הוא מנצל אותי, כמו שהוא מנצל את בן, ובטח יש עוד אחרים. רק שאני הבעל שלו, הוא אמור להיות מחוייב אליי, והוא לא עושה את זה.

לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי חזרה אל תוך החדר.
״היא בסדר?״ הוא שאל והנהנתי. לא באמת הלכתי לבדוק מה עם ג׳יין, רק הייתי צריך לנשום, הרגשתי חנוק שם בחדר.
״עכשיו בוא נחזור לאיפה שהיינו.״ הוא לחש והחזיק בקצה המכנס שלי.
״אני לא יודע... אולי פשוט נלך לישון?״ שאלתי והתרחקתי ממנו קצת.
״נו בחייך! מה קרה שאתה פתאום לא רוצה לדפוק אותי?״ לעזאזל. אני כל כך כועס עכשיו.
״אני לא רוצה.״ קבעתי והורדתי את החולצה שלי, בזמן שנכנסתי מתחת לשמיכה.
הוא גלגל את עיניו ונשכב לידי.
אני שמח שהצלחתי להתחמק מזה הפעם.
כיביתי את האור, ועצמתי את עיניי, מנסה להירדם.
הגב שלי היה מופנה ללואי, כך שהוא לא יכול לפתות אותי לזה איך שהוא.
כי את האמת? אני רוצה סקס עכשיו, מאוד. אני צריך להרגע...
אבל המחשבה לעשות את זה עם לואי, עכשיו? מגעילה אותי.

״האז... אתה לא מצליח לישון, נכון?״ הוא שאל וקירב אותי אליו קצת, אבל מיד התרחקתי.
״אתה כועס עליי?״ בוא נחשוב.... כן! פאקינג כן!
״לא.״ עם כמה שאני כועס עליו, עכשיו אמצע הלילה ואני לא רוצה להתחיל להתעסק בשטויות כאלה.
״הארי, אתה יכול לספר לי מה עשיתי? ברור שאתה כועס עליי.״ הוא סובב אותי אליו ונראה מודאג.
״תקשיב-״ לא הספקתי לדבר והוא מיד תקף את שפתיי עם שפתיו, והתחיל לנשק אותי באגרסיביות.
לעזאזל. אני נכנע לזה, שוב.
הוא ליקק את שפתיי ומיד אישרתי לו כניסה, הוא החליק את הלשון שלו כנגד שלי.
התיישבנו על המיטה בזמן שלא ניתקנו את שפתינו לרגע.
הנחתי את ידיי על אגנו, והוא העמיק עוד יותר את הנשיקה.
״קדימה הארי...״ הוא לחש ומיד החזיר את שפתינו אחת לשנייה.
״תעשה לי את זה.״ הוא לחש לאוזני ואז התנתק ממני.
ליקקתי את שפתיי והייתי מוכן לתקוף אותו שוב בנשיקות.
החזקתי את עצמי יותר מדי זמן, אני חייב לעשות את זה.
החזרתי את שפתינו לרגע אחד ואז הורדתי לו את החולצה.
מתחיל לנשק כל חלק בבטנו, ומשכיב אותו מתחתיי על המיטה. הוא רוצה סקס? הוא באמת רוצה? בסדר.
״פאק... הארי כן...״ הוא גנח מתחתיי ועצם את עיניו בעונג.
הורדתי לו את המכנסיים, ונישקתי את מפשעתו, שם לב לבליטה הקטנה שנוצרה לו, ונישקתי יותר חזק.
הוא החזיק במותניי ואני הורדתי לו את הבוקסר, מנשק את איברו כמה נשיקות קצרות לפני שאני מוריד את הבגדים ממני, פישקתי את רגליו, וחדרתי לתוכו בבת אחת, בלי להתעכב אפילו קצת.
הוא תחב את אצבעותיו בשיער שלי, וזז מתחתיי בהנאה.
נעתי מעליו בקצב מהיר, נותן לו בדיוק את מה שרצה.
גופינו היו כל כך צמודים, הוא כאילו קשור אליי, וזו הייתה ההרגשה הכי טובה שיש, בעבר.
עכשיו אני סתם רוצה לסיים עם זה, ומחר להפיל עליו את הפצצה שהוא בנה.
״הארי... מהר יותר...״ חדרתי אליו בחדות, ויכולתי להרגיש את גופו מעט רועד מתחתיי בזמן שנעתי במהירות.
הרגשתי כבר שהוא רטוב ומיהרתי בקצב שלי, מנסה לגמור עם זה כמה שיותר מהר.
הדבקתי לו נשיקות קצרות על הצוואר, וגניחותיו הפכו לחזקות יותר.
״נו? זה טוב?״ שאלתי מתנשף והרגשתי שהוא עומד לגמור.
״פאק כן.״ הוא גנח חשק.
הוא קשר את רגליו סביבי, ונתן לי אפשרות לחדור יותר עמוק.
״פאק הארי!״ הוא צעק ומיהרתי להשתיק אותו כדי שהתינוקת לא תתעורר.
הוא אהב את זה, זה היה מגעיל לראות שהוא נהנה מזה, ולא מרגיש טיפת אשמה.
״הארי... א-אני...״
״כן לואי, כן.״ רק חיכיתי שיגמור כבר.
הרגשתי את הדמעות בעיניי, והן רק רצו להתפרץ החוצה, לא רציתי לעשות את זה. אבל נכנעתי אליו שוב.
אני מתחיל לשנוא אותו. כל רגע ביום גורם לי לרגשות האלה להתעצם.
נכנסתי עמוק יותר, והוא קבר את ראשו בצווארי, הוא היה הדוק כל כך ורק חיכיתי שיוציא את זה כבר.
״הו אלוהים...״ הוא גמר בתוכי סוף סוף והתנתקתי ממנו באטיות, הוא התנשם חזק, ונראה חסר כוחות, בדיוק כמו שאהבתי שזה היה כך... מיד כיסיתי את שנינו בשמיכה, ועטפתי את גופו בעזרת ידיי.
נרגענו ביחד כמה דקות, עד שלאט לאט נרדמנו.

או לפחות... לואי נרדם... אני רק חזרתי על המילים ׳אני שונא אותו׳.

——————
*עדיין נמצאים באותה נקודת זמן*

״לאן אתה הולך?״ שאלתי את לואי שהתכוון לצאת מהבית, והחזיק תיק גב. ברור לי לאן הוא הולך, אני רק רוצה להוציא את זה ממנו.
״א-אני... אני הולך לליאם.״ הוא מיהר להגיד ופתח את דלת הבית.
״אני יודע על מה שאתה עושה.״ אמרתי בלי להרים את מבטי מהטלפון ולראות את בפרצוף המגעיל שלו.
״על מ-מה אתה... מדבר?״ הוא גמגם בפחד וגיחכתי מרוב שהבן אדם הזה עלוב.
״אתה וליאם עושים סמים? או שאתה לבד בזה?״ נראה שזה הכה בו חזק, כי הוא לא אמר דבר.
הפעם הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי בשוק.
״א-אני לא עושה סמים.״
״אז תראה לי מה יש בתיק הזה.״ התעקשתי והוא החזיק את הידית של הדלת, וכמעט יצא החוצה.

רצתי אליו ותפסתי את התיק. אני לא שותק הפעם. אין סיכוי.
״אם אין משהו פלילי בתיק, לא אכפת לך שאני אראה אותו נכון?״ הוא הסתכל על התיק במבט מודאג.
״אתה יכול לפתוח אותו אם אתה לא רוצה שאני אעשה זאת.״ הושטתי לו את התיק והוא חטף אותו מידי.
״תראה לי מה יש בו.״
״אני לא מאמין שאתה חושב שאני עושה סמים, אתה לא סומך-״
״לא.״ עניתי עוד לפני שסיים את המשפט, כי ידעתי מה הוא הולך להגיד. איך הוא יכול להסתכל לי בעיניים לעזאזל?!
״אתה אמור לסמוך עליי.״ הוא מלמל והתקרב אליי.
״ואתה אמור להגיד לי שפיטרו אותך מהעבודה!״
״לא פיטרו אותי.״ הוא באמת מתכוון להמשיך לשקר לי ככה? באמת?!
״אתה יכול להגיד את האמת לשם שינוי? לואי, אני הבעל שלך, אימצנו ילדה לפני שבועיים, אני רוצה שתהיה כן איתי, אני רוצה שהמשפחה הזאת תחזיק מעמד, ואם אחד ההורים לא מחזיק מעמד יש לנו כאן בעיה.״ הוא השפיל את מבטו והושיט לי את התיק.
״טוב, רק אל תכעס.״ לקחתי את התיק מידו והנחתי אותו על השולחן.

אני באמת מקווה שאין סמים בתיק הזה.
פתחתי אותו לאט וראיתי שם כמה שקיות שחורות, וקונדומים...
למה יש לו קונדומים בתיק- לעזאזל. יש פה סמים.
״זה שורות?״ שאלתי והוא הנהן.
״לואי... אתה לא יכול לעשות את זה.״
״למה?״
״למה שתעשה את זה? אתה פוגע בעצמך.״
״ואם אני רוצה לפגוע בעצמי?״ לא עניתי. הוא מנסה לפגוע בעצמו, איך לעזאזל?! הוא מוכר את זה לאנשים, אני חושב...
והוא שוכב עם מישהו... איך הוא פוגע בעצמו?! למה לעזאזל שהוא יגיד לי את זה?!
״תגיד משהו...״ הוא לחש והשפיל את מבטו לריצפה.
״מי זה בן?״ שאלתי, עיניו נפערו בהפתעה, והוא פתח את פיו כדי לענות אבל לא אמר דבר.
״מי זה בן?״ שאלתי בקול רציני יותר, מחכה לתשובה שלו.
״בן...״ הוא גיחך וגלגל את עיניו. נראה שהוא לא אוהב במיוחד את בן...
״אתה באמת רוצה לדעת מי זה בן?״
״כן.״ אני לא רוצה לדעת, כי יש בי עוד תיקווה שלואי לא פוטר מהעבודה שלו, ובתיק שלו זה בתם אבק ולא סמים, יש בי עוד תיקווה קטנה שבן הוא סתם בחור מהעבודה... ודמיינתי שראיתי אותו ואת לואי מתמזמזים מחוץ לבית לפני כמה ימים.
״בן... אני ובן שוכבים, זה בן.————————————————