נ.מ- לואי
אני מאבד אותו.
אני צופה בו בזמן שהוא אוכל, אבל אנחנו לא מדברים.
אני שוכב לידו במיטה, אבל הוא לא מכסה אותי עם ידיו הנעימות.
אני חי איתו בכל יום שעובר, אבל אני מרגיש כאילו אני חי עם רוח רפאים.
אני מתחיל לחזור לתקופה שבה איבדתי את עצמי.*פלאשבק*
*טריגר אונס*״בן, בבקשה אני צריך לחזור הביתה.״
״לא, רק עוד קצת.״ הוא החזיר את שפתיו לשלי, ומוריד ממני אל החולצה במהירות. כנראה בגלל שהבין שאני לא רוצה לעשות סקס עכשיו.
״הארי יחשוד.״ אמרתי בלחץ וקמתי מהמיטה, עדיין לובש את בגדיי כי הצלחתי לעצור אותו רגע לפני שהתכוון להוריד את כל הבגדים שלי.
״לא אכפת לי.״ הוא לחש והתקרב אליי, ניסה לנשק אותי שוב. שמתי את ידי על הפה שלו, והנדתי בראש לשלילה.
״לואי. אל תשחק איתי.״ המבט שלו השתנה לכועס, ולקחתי צעד אחורה אבל נתקעתי בקיר.
הוא תפס בידיי והצמיד אותי לקיר. מתחיל למצוץ את הצוואר שלי, אבל אני מתנגד.
הוא לא עוזב, הוא לא משחרר, ואני מנסה לבעוט בו, אבל הוא הרים אותי וזרק אותי על המיטה.״בן, תעצור.״ אמרתי, וניסיתי לקום אבל הוא מיד התיישב מעליי גורם לי לפלוט נשימה חנוקה והוא הוריד מאגריסיביות את בגדיי ממני.
״בן! תעצור!״
״אתה הבטחת לי סקס היום.״ הוא אמר מנשק את שפתיי ואני מתנגד לנשיקה הזאת שגורמת לי לרצות להקיא.
״עשינו סקס גם אתמול.״ אמרתי.
״ומה קיבלת בתמורה?״
״אממ מריחואנה...״ מלמלתי בשקט.
״מה תקבל היום בתמורה?״
״מריחואנה?״ אני לא רוצה יותר סמים, אני מנסה להיגמל, זה למה באתי לפה. אבל הוא חושב שבאתי בשביל פאקינג סקס ומריחואנה.
״תשובה נכונה, עכשיו תשתוק ותן לי לזיין אותך.״
״אבל-״ לא הספקתי לסיים את המכנס והוא חדר לתוכי במכה חזקה וכואבת.
אני לא רוצה לשכב איתו היום... אני לא יכול.הוא נע בתוכי ואני מרגיש את הדמעות בעיניי, אני מרגיש כל כך חסר אונים.
״בן... דיי...״ אני אומר ללא כוחות, מנסה להוריד אותו ממני אך ללא הצלחה.
״שששש תרגע.״ איך אני אמור להרגע שהוא... לעזאזל אני ממסה לדחוף אותו ממני והוא לא משחרר.״אתה מכאיב לי...״ מלמלתי בכוחות האחרונים שנשארו לי והוא נתן לי סטירה גורם לי לדמעות לרצות להתפרץ החוצה, ואני רק רוצה להגיע הביתה ולא לחזור לכאן לעולם.
עצמתי את עיניי, לא יכולתי לראות אותו באותו הרגע.
הוא תפס בשיער שלי גורם לי לפלוט צווחה, ולדמעות להתחיל לרדת מעיניי בזמן שהוא נכנס עמוד יותר וזז מהר בתורי, לא נותן לי לנשום.
כן, הוא לא נתן לי לנשום. הנשימה שלי נעצרה.
הדמעות חא הפסיקו לרדת, ואני מרגיש שאתעלף בכל שנייה.אני מצטמרר מהמגע שלו עליי בכל פעם שאנחנו שוכבים.
אבל זה כואב הפעם, זה לא רק צמרמורת.
אני חלש מתחתיו, ואני מנסה להוריד אותו ממני, ולא מצליח.
אני מנסה לפחות להתעלם ולתת לו לעשות את שלו, אבל אני מרגיש כאילו מרביצים לי כל כך חזק.הוא גמר בתוכי וסוף סוך ירד ממני גורם לי להתנשף בכבדות, ולהתקפל אל תוך עצמי.
הגוף שלי רועד, ובן יצא מהחדר, משאיר אותי לבד.לעזאזל... הסרט... אני אמור ללכת עם הארי לסרט היום.
לא היינו בדייט המון זמן, והוא יודע שאני עושה סמים ובוגד בו, הוא פשוט... הוא לא בדיוק אומר את זה.
שאמרתי לו שאני ובן שוכבים, הוא לא ענה.
ומאז לא דיברנו על הנושא, פשוט... המשכנו רגיל...
ועכשיו אני פאקינג מאחר לדייט שלנו, אבל אני לא יכול פאקינג לזוז.
————
לאחר כמה דקות בהם אני שוכב בהלם במיטה ודמעות יוצאות מעיניי ללא שליטתי, קמתי באטיות מהמיטה.
כל צעד שלי הרגיש כמו גיהינום.
כל הגוף כאב לי וראיתי מטושטש.
עיניי שרפו, והרגשתי כאילו אבכה שוב בעוד רגע.התלבשתי מהר, ויצאתי דרך החלון, מקווה שבן לא יבחין בי בזמן שאני בורח מהבית שלו.
צמרמורת עברה בגופי מהקור שבחוץ, ורצתי מהר אל האוטו.
אני אגיע לסרט, גם אם זה באיחור.
נסעתי מהר הביתה, משם אני אמור לאסוף הארי.
הוא בטח כל כך כועס.
ליאם ומאיה באו לשמור על ג׳יין ואני יודע שהארי מפחד כי היא מאוד קטנה. והוא רוצה לשמור עליה כל הזמן.
סוף סוף שיכנעתי אותו לעשות משהו.
ואני מאכזב אותו. שוב פעם. רק שהפעם איכזבתי גם את עצמי.
———————————————————
YOU ARE READING
FOREVER
Fanfiction״הארי, אני לא רוצה שזה יסתיים ככה, אני לא רוצה לאבד אותך.״ ״איבדת אותי מזמן."