The Librarian | Minsung (HEB)

Music & Study machines #3

(את הפרק הזה כתבתי כשהקשבתי לשירים מ2013-2017 שהם לא קייפופ... פרץ נוסטלגיה, זה היה הרעיון מצטערת עם הוא היה משעמם מדי...)

שאר החופש הלך יותר טוב מחופשים אחרים כשכל יום ג'יסאנג אמר לעצמו משפטים מחזקים שגרמו לו לחייך, לא רק זה שאמא שלו ירדה עליו על זה שהסתיר את הצוואר שלו יותר משבוע רק בגלל שפחד שעדיין יש שם סימנים. אבל אמא, כמו אמא, תמיד יודעת.

ביחד עם זה המשימות של חודש אוגוסט הגיעו הכניסה לאוניברסיטה, ג'יסאנג היה צריך להגיע לעשות מבחנים כדי שיבדקו באיזה רמה הוא מאחר והיה בתוכנית הלימודים המחוננים בתיכון ולמד את הדברים שהיה אמור ללמוד בשנה הראשונה או השנייה באוניברסיטה.

מה שגרם לו להיפגש עם פליקס, סונגמין וגם היונג'ין שהצטרף אליהם, למזלו של סונגמין הייתה לו סבלנות לחבר שלו כי הוא ידע איך להתמיד במטרה שלו בלי הסחות דעת מיותרות.
הם התחילו בכך שמילאו שאלונים ואז קיבלו מיקודים למבחנים במקצועות בהם הם רוצים לעסוק.

"הכנתי פלייליסט," פליקס נכנס בדלת של החדר השקט גורם לשלושה ראשים לעלות, כל הנערים מולו היו משקפיים על עיניים וספרים פזורים על השולחן.
"אנחנו בספרייה ליקס, אסור לשים מוסיקה," אמר היונג'ין.
"אז נעבור אלי הביתה, ההורים שלי בחוץ עד הלילה והסלון מסודר," אמר הנער ובא להקים את חבריו. "קדימה יהיה נחמד לעשות הפסקה עם קצת ריקודים."

היונג'ין שפשף את עיניו לאחר שהוריד את משקפיו, "לא תזיק קצת הפסקה," אמר והסתכל על ג'יסאנג וסונגמין שעדיין ישבו, "בסדר, רק באיזה שירים מדובר?" שאל ג'יסאנג נעמד.

"אלפיים ושלוש עשרה," אמר פליקס מרים את גבותיו כמה פעמים.
"שנה אפלה," אמר ג'יסאנג ואסף את דבריו בזמן שסונגמין מצטרף אליו ושואל "מה כבר קרה שם?"
"השנה בה אתה לובש רק שחור ולא רוצה לדבר עם אף אחד כי אתה מרגיש שהעולם נגדך? אני כל כך שמח שזה עבר."

"הקשבת להרבה מטאל אז?" שאל היונג'ין מעביר את התיק לגבו.
"לא, זה היה יותר פאנק וממש דיכאוני."
"אאוץ'."
ג'יסאנג גיחך כשהתחילו לעלות לכניסה.
"אז תתכוננו כי יש בריטני ספירס."

כולם עצרו בזמן שפליקס המשיך ללכת, הוא הסתובב אל חבריו וצחק, "אני לעומתכם הייתי נער מאוד שמח אז," הוא אמר מושך אותם ברועותיהם לתחנת האוטובוס, "וגם, זה לא ששמתי את קול מי מייבי, זה כבר מוגזם."

הם גלגלו את עיניהם.

_

"אפשר להעביר למשהו איכותי? נמאס לי כבר מאנגלית," האוזניים של היונג'ין כבר לא יכלו לסבול את זה. החבורה ישבה בסלון של בית משפחת לי - פליקס - על השטיח מול שולחן הקפה עם הספרים שלהם, בזמן שמוסיקה ניגנה בחלל.