להיות אחד שכועסים אליו או מוציאים עליו כעס היה חדש לג'יסאנג אבל חלק מזה גם היה באשמתו אחרי הכל, להסתיר משהו חשוב ממישהו זה לא בריא, זה לא נעלם זה מתגבש ויוצר שכבות של לחץ ודילמה.
וכשהוא מתפרץ זה לא תמיד דבר טוב, אבל במערכת יחסים צריך ללמוד להיות סבלנים אחד עם השני ולהבין אחד את השני ואת מה שהם עושים, גם עם כועסים וגם עם מוציאים את הכעס אחד על השני, צריך לחכות בסבלנות, צריך להבין אחד את השני.
על מינהו לא עבר היום הכי טוב שלו, עם זה שג'יסאנג לא מספר לו על הטופס שקיבל או לקח, הוא הרגיש שמסתירים ממנו ושמשקרים לו כדרך זה. והמחשבות לא עזבו אותו בשקט למשך כל היום.
עבר שבו מאז ראה את הטופס. ועדיין ג'יסאנג לא אמר עליו כלום. בהתחלה הבוגר חשב שזה סתם טופס שחילקו והוא לא חשוב, או שסתם היה לו אותו כי היו דפים שעשו להם שימוש שני, אבל ככל שהזמן עבר בו הוא חשב שהצעיר יתפח אליו גם בקשר לזה, זה לא קרה והוא התחיל לחשוב על הרע ביותר.
ולכן אותו היום התחיל רע, כי הוא הרגיש שהוא לא יכל לשמור הכל בפנים.
למינהו היה שיעור אחר הצהריים מה שנתן לו זמן בבוקר לסיים כמה עבודות ולדבר עם גברת קים על המשמרת שלו בערב למחרת, הוא הגיע לכיתה והתיישב מאחורה, בכל השיעור הוא לא הצליח להתרכז כמו שצריך וגם העירו לו על כך, הוא אמר סליחה, זה לא היה רגיל לו.
ג'יסאנג היה אצלו בדירה כשהגיע, מצד אחד הוא שמח לראות את הפנים של הנער הצעיר אחרי יום קשה אבל גם הרגיש נבגד קצת בתוכו, הוא רצה שיהיו כנים איתו.
"לא סיפרת לי, איך אתה חושב שאני מרגיש שאני מוצא שהחבר שלי רוצה לעבור ללימודים בינלאומיים בארץ אחרת, הא? שיקרת לי."
"לא שיקרתי, פשוט לא אמרתי כלום."
"היית צריך."
"לא הייתי צריך כלום," ג'יסאנג כעס עכשיו, זו הייתה בחירה שלו לספר או לא, היה לו עוד שבוע להגיש את זה בכלל, הוא לא ידע מה הוא רוצה עדיין.
"היית. אתה יודע איך זה מרגיש שמסתירים ממך משהו כזה שאתה הולך אחד כך וחושב על זה שיעזבו אותך."
ג'יסאנג היה בשקט.
"אני לא רוצה לחשוב רק על עצמי."
"זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, מה עם אני רוצה ללכת? מה עם לא רציתי לספר לך כי ידעתי שתעשה מזה כזה סיפור? זה לא אתה!"
שקט.
"יודע מה, אני לא יודע מה עובר עליך כרגע אבל אני לא רוצה להיות כאן כשאתה ככה," ג'יסאנג לקח את התיק שלו.
"ג'יסאנג," מינהו ניסה לעצור אותו.
"לא הייתי מוכן לספר לך כי לא ידעתי איך. אני אפילו לא יודע עם אני רוצה להגיש ועמדות לזה כי החיים שלי מתוכננים ואני לא רוצה לסטות מזה, גם עם זה אומר לוותר על הזדמנות שכזו."
YOU ARE READING
The Librarian | Minsung (HEB)
Fanfictionמינהו עבד בעבודה במשרה חלקית בספרייה בשביל הקרדיט ללימודים שלו. ג'יסאנג הוא תלמיד שנה אחרונה בתיכון וצריך לעבור את בחינות הבגרות. מה קורה כשהספר גבוה מדי? או שקבוצת החברים שלך רועשת מדי? והדרך היחידה להגיע הביתה היא הנסיעה באוטובוס. ___ הספרייה הי...
