דברים השתנו עם המעבר למסגרת החינוך החדשה אנשים קוראים השער לחיים האמיתיים, מינהו עבר לדירה קטנה יותר אחרי שצ'אן עבר לאוסטריה, ג'יסאנג התחיל ללמוד באוניברסיטה עדיין גר בבית של אימו למרות שמינהו הציע לו לעבור לגור איתו עכשיו שהוא לא חייב לגור בבית יותר, אבל הנער החליט לא לקחת צעד כל כך גדול כל כך מוקדם בחייו. הרי הוא רק סיים תיכון.
פליקס עבר ללמוד באוניברסיטה המקבילה שיש בעיר וכך גם עבר למעונות של הקמפוס שמה בזמן שהיונג'ין עבר למעונות של האוניברסיטה שם בן דודו למד אחרי הכל, שניהם רוצים לעסוק באותו הדבר. וסונגמין עבר גם הוא למעונות, למרבה הצער הוא והיונג'ין לא יהיו שותפים לחדר עד השנה השנייה שלהם שם. וכשאני אומרת שנה שנייה אני מתכוונת לכמה זמן הם באוניברסיטה, לא לרמת הלימודים שלהם.
"אתה יכול להוריד אותי בבקשה?" שאל ג'יסאנג שנתפס על ידי החבר שלו והרביץ לגבו.
"כשהכתף שליל תכאב?" ענה מינהו וגיחך, ג'יסאנג החליט להשעין את ראשו על ידיו בזמן שמרפקיו נחות על השחם של הבוגר.
"אוקי זה מדגדג, אני מורד אותך," רגליו של ג'יסאנג נחו על האדמה והוא סידר את שיערו, "למה זה היה חשב בכל מקרה, לתלות אותי ככה."
"כדי שלא תצטרך ללכת על הבוקר."
"בשביל זה אתה יכול לעשות לי שק קמח או סגנון קלה, לא לזרוק אותי על הכתף כמו שק," התלונן הצעיר.
מינהו צחקק וחיבק את צווארו מנשק את מצחו, הם המשיכו ללכת ככה כל אחד לשיעור שלו.
_
ג'יסאנג נשם עמוק לפני שנכנס לאודיטוריום שם יעבירו להם את ההרצאה של תחילת השנה לפני שיתחיל את 'ה'שיעור הראשון שלו באוניברסיטה, "תנסו לא להירדם," היונג'ין ישב על יד סונגמין כשהתיישבו על יד ג'יסאנג, הוא הרים את ראשו אליהם.
"למה אתה מתכוון?" שאל.
"המנהל, אומרים שהקול שלו ממש משעמם," ענה הגבוה.
"כמו המורה לאזרחות וכלכלה בבית הספר?" שאל סונגמין, "לא נראה לי שיש מישהו יותר משעמם ממנו."
"בכלל נרדמת אי פעם בשיעור שלו?"
"לא, הוא מספיק מפחיד בשביל להשאיר את הכיתה ערים בזמן השיעור."
"אני זוכר שהשלמתי כמה שעות שינה בשיעור שלו," אמר היונג'ין.
"אתה משהו אחר, הוא חיבב אותך," אמר ג'יסאנג נישען על מסעד המושב.
המנהל עלה על במת האודיטוריום והסתכל על הסטודנטים החדשים מולו.
"ברוכים הבאים לפתיחתה של שנה חדשה מלאה בעשייה ולמידה," כל הסטודנטים מחאו כפיים לפני שהוא התחיל להסביר על הקמפוס, על הלימודים, על הגיבושים השונים, המעונות, מקצועות החובה לאלו שלא למדו אותם בתיכון ועל המרצים והחוקים של המקום.
רק שהכל שלו היה כמו הקול הזה של שדרן הרדיו המשעממים שפשוט נשענים למיקרופון וממלמלים בכל שקט מעייפות, גורם לכל יושבי האולם לפהק.
"זה יותר נורא ממר סאן," לחש היונג'ין לשניים לצידו, ראשו של סונגמין כבר נשען על כתפו וג'יסאנג מנקר על ידו.
YOU ARE READING
The Librarian | Minsung (HEB)
Fanfictionמינהו עבד בעבודה במשרה חלקית בספרייה בשביל הקרדיט ללימודים שלו. ג'יסאנג הוא תלמיד שנה אחרונה בתיכון וצריך לעבור את בחינות הבגרות. מה קורה כשהספר גבוה מדי? או שקבוצת החברים שלך רועשת מדי? והדרך היחידה להגיע הביתה היא הנסיעה באוטובוס. ___ הספרייה הי...
