ג'יסאנג היה צריך לחזור הביתה לפני שנסע לספרייה באותו יום, לא היה לו יום קצר בבית הספר ובמיוחד שהיה צריך להחזיר כמה מהספרים של אימו, הוא אמר לחבריו שיפגוש אותם יותר מאוחר ואז לקח את האוטובוס הביתה. הוא עלה מהר במדרגות ומיהר מהר לחדרו כדי להחליף את בגדיו, לפחות שילבש משהו נוח עד הלילה. הם תכננו ללמוד עד מאוחר באותו היום.
הוא לבש את הסווטשרט הסגול שלו ושם את משקפיו, ככה שכשיחזור הביתה לא יצטרך להתעסק עם עיניו יותר מדי מכיוון ויהיה עייף. סידר את התיק שלו מחדש, לקח את הספרים ויצא מהבית נועל אותו מאחוריו.
האוטובוס הגיע והנער עלה עליו מעביר את הכרטיס שלו ומחפש מקום לשבת, אחר הצהריים לא היה שקט כל כך באוטובוסים של הקמפוס האקדמאי ולכן היו לא מעט סטודנטים בשעה הזו וביחד עם זאת גם לי מינהו שישב באחד המקומות האחוריים לבד על יד החלון, ולמרות שהיו מקומות פנויים מקדימה, הברונטי החליט להתקדם קדימה ולעלות את המדרגה וחצי של סוף האוטובוס.
מינהו לבש שחור הפעם, הוא אף פעם לא ראה אותו לובש שחור וזו הפעם השישית בערך שהוא באמת רואה אותו, פנים מול פנים. הבוגר הרים את מבטו מהטלפון שלו לג'יסאנג שהתקדם לכיוונו, הוא חייך אליו והזיז את התיק שלו מהמושב לצידו.
"ממהר לאנשהו?" שאל כשהנער התיישב לצידו.
"ללמוד. יש מבחן בקרוב ועוד כמה עבודות להגשה," ענה ג'יסאנג ומינהו הוריד ת האוזנייה הקרובה מאוזנו והחזיק אותה, הלבוש שלו הזכיר לג'יסאנג גנגסטרים והוא תהה איך זה שמינהו לובש את הסגנון הזה מאחר ובדרך כלל ראה אותו עם סוודרים בצבעים בהירים ולכן לא שמע את מה שלשני היה לומר.
"ג'יסאנג?"
ג'יסאנג הרים את מבטו אל עיניו, "כ-כן? סליחה."
"שאלתי עם אתה עומד להישאר שם עד מאוחר."
"א-אה, כן, יש הרבה עבודה," הברונטי העביר יד בעורפו ואז הוריד אותה לחיכו משחק עם הסווטשרט שלו.
"אני רואה."
"ל-לאן אתה הולך?"
"גם לספרייה יש לי משמרת."
"אה, ככה?" הוא לא חשב על המילים שיצאו מפיו.
"איך ככה?" שאל מינהו מרים את גבותיו.
"א-אני לא רגיל לראות אותך עם שחור." הוא לא היה רגיל לראות אותו בכללי.
"אה, זה," מינהו הסתכל על בגדיו השחורים, ג'ינס קרעים שחור, סווטשרט שחור, עגילים? אחד ארוך, דוקטור מריטנס שחורים, לגמרי לוק חדש. "אחד מהימים האלה."
ג'יסאנג קיבץ את גבותיו.
מינהו צחקק גורם לצעיר להסמיק.
השניים המשיכו בשיחות הקטנות שלהם עד שהגיעו לתחנה, הם יצאו אחד אחרי השני והלכו זה לצד זה לדלתות האוטומטיות של הבניין, ג'יסאנג שאל את מינהו עם הוא יוכל להחזיר את הספרים שיש לו בתיק בזמן שהוא הולך למצוא את חבריו. מינהו חייך כשלקח את הספרים המדוברים וג'יסאנג נופף לו וירד לחדר הקבוע של השלושה.
YOU ARE READING
The Librarian | Minsung (HEB)
Fanfictionמינהו עבד בעבודה במשרה חלקית בספרייה בשביל הקרדיט ללימודים שלו. ג'יסאנג הוא תלמיד שנה אחרונה בתיכון וצריך לעבור את בחינות הבגרות. מה קורה כשהספר גבוה מדי? או שקבוצת החברים שלך רועשת מדי? והדרך היחידה להגיע הביתה היא הנסיעה באוטובוס. ___ הספרייה הי...
