רוז נסיך הקשת

פרק 10:

היום השני של התחרות הגיע, ורוז המסכנה שוב נאלצה למצוא את עצמה לבדה באחד היערות השורצים במפלצות מפחידות ורעבות.

"אוקיי, רוז..." מלמלה לעצמה רוז בפחד והחזיקה בשעון-החרב שלה בחוזקה. "את לא אמורה לפחד מהן, את ראית מספיק סרטי אימה בשביל להתמודד עם כל זה..."

"את לא חושבת שעדיף לך לנסות להיצמד שוב לשותפים שלך?" הציע לה פומפייה. "את יודעת, את לא חייבת לנסות להילחם במפלצות האלו לבד, את יכולה להשתמש בשותפים שלך ולהרוויח דרכם כמה מספרים לרדאר."

"אתה באמת חושב שאנדריי יסכים לי לנצל אותם שוב?" הביטה בו רוז במבט לא מאמין. "חוץ מזה, הספיק לי מהמטרידן הזה, אני מעדיפה ללבוש את החליפה הזאת לנצח מאשר להסתובב עם הבגדים שלו."

"יש בזה משהו..." הבין פומפייה. "אז, למה שלא תנסי למצוא מתחרה אחר להיצמד אליו?"

"למה אתה רוצה שהצמד למתחרה?" תהתה רוז במבט חשדן. "יכול להיות שאתה חושב שאני לא טובה מספיק בשביל לנצח בתחרות הזאת לבד?"

"ברור שזה מה שאני חושב." השיב פומפייה, אפילו בלי לנסות להכחיש את זה. "הרי גם את חושבת בדיוק כמוני, לא?"

"כן, אתה צודק..." הסכימה איתו רוז באומללות. "אם פול ואנדריי לא היו איתי אתמול, כנראה שהייתי מתה ממזמן..." היא נאנחה בייאוש.

"טוב, אם כך, את חייבת למצוא מתחרה אחר להיצמד אליו." סיכם פומפייה את העניין. "רק ש...אין לי מושג איך נמצא מתחרה אחר..."

"מממ..." ניסתה רוז לחשוב על רעיון, ואז הביטה ברדאר המפלצות. "אני חושבת שיש לי דרך למצוא מתחרה..."

רוז הסתובבה ביער בחיפוש אחר מפלצת, היא היתה בטוחה שכמו שהיא פגשה את פול ואנדריי ביער בגלל מפלצת, כך היא גם תצליח לפגוש מתחרים אחרים.

"נקודה אדומה!" שמחה רוז סוף סוף לראות נקודה מהבהבת ברדאר שלה. "היא גם לא מתקדמת אליי, זה בטח אומר שהיא עסוקה עם מתחרה אחר, יופי!" היא מיהרה להתקדם אל הנקודה, כשהשעון-חרב שלה עדיין היה ליתר ביטחון תפוס בידה בחוזקה.

"מפלצת ארורה, אין לי זמן לשטויות שלך!" נשמע קול מסוים.

רוז הסתתרה מאחורי אחד השיחים הגדולים והביטה בבעל הקול שנלחם נגד המפלצת בפראות ושלבסוף הצליח להביס אותה כמעט בקלות, היא בחנה אותו בשקט. לבעל הקול היה עור כהה, שרירי ומלא בצלקות, מרחוק היה אפשר לראות שהוא גבוה מאוד, לפחות מטר-תשעים אם לא שני-מטר, שיערו שכולו פנה אל הצד השמאלי כבלורית היה שחור משחור, עניו היו אפורות ובהירות, על ראשו היו קרניים ואוזניים של שור, היה לו זנב של שור ואפילו עגיל באף כמו של שור!

"עם המראה הזה, אין ספק שהוא איש-שור..." חשבה לעצמה רוז, והמשיכה להביט באיש-השור המזיע שפתאום החליט להוריד את הגופייה הקצרה שלו ולחשוף בפניה את השרירים וקוביות הבטן היפים שלו. "אוי לא..."