בוקר היום השלישי של התחרות הגיע, הגשם הפסיק והשמש החמימה-נעימה מיהרה לשלוח את קרניה דרך חלון חדרם של המתחרים.
"אני מרגיש מצוין!" התעורר פול בחיוך גדול, התיישב, התמתח ומיהר לקפוץ אל מחוץ למיטתו. "אן..." התגנב בחיוך ערמומי אל מיטתו של איש-השועל.
"אפצ'י!" נשמע קולו של אנדריי.
"נדבקת מימני?" התפלא פול. "בגלל זה אמרתי לך ללכת לישון בחדר של רומיאו, היית צריך להקשיב לי." העיר לו ברצינות מזויפת. "אן?" ניער אותו מעט. "אן!"
"עזוב אותי כבר!" לפתע קרא אנדריי בעצבנות, והוריד מעליו במהירות את השמיכה.
פול הביט בהלם על פניו האדומות והעצבניות של אנדריי, שיערו הכתום היה מבולגן מאוד בצורה מגוחכת ביותר, הנשימות שלו היו כבדות וגופו היה מיוזע, הוא היה נראה לגמרי חולה ומפחיד כאחד.
"תירגע, אן..." ניסה פול להרגיע אותו בחיוך חושש. "אני יודע שאתה שונא להיות חולה, אבל באמת שלא היתה לי כוונה להדביק או..."
"עוף מכאן!" צרח אנדריי כמו משוגע וזרק בכוח על פול את הכרית שלו.
"טוב, טוב, אני עף!" מיהר פול להתחמק מהכרית, לתפוס את החרבות שלו, לצאת מהחדר בפחד, לטרוק אחריו את הדלת ולהישען עליה בהקלה מסוימת.
"מה קרה?" שאלה רוז בתהייה. "שמעתי את אנדריי צועק, קרה משהו?"
"אה..." גמגם מעט פול בחיוך מאולץ. "יכול להיות שאן נדבק מימני, והוא שונא להיות חולה, אז עכשיו הוא כועס עליי וכנראה גם רוצה להרוג אותי בגלל זה..." גיחך מעט בלחץ.
"זה היה צפוי שזה יקרה." חשבה לעצמה רוז בפשטות. "הרי הוא שיגע לו את השכל אתמול עד מאוחר." היא לפתע נזכרה בפעמים שבהם אחיה הגדול היה חולה, נזכרה בפעמים שהוא היה משגע לה את השכל, כמה היא רצתה להרוג אותו באותו הזמן...
"אז, רומיאו..." התחיל פול. "כנראה שהיום אנדריי לא יוכל לעזור לי, אז...אתה יכול להיות העוזר שלי היום?"
"מה?!" נחרדה רוז.
"בבקשה..." התחנן בפניה פול. "שמעתי שנאכלת אתמול, אני מבטיח לך שאם תסכים להיות העוזר שלי, אני אגן עלייך ולא תאכל!"
"מי סיפר לך על זה?!" התעצבנה רוז. "תשכח מזה, אין שום סיכוי שאהיה העוזר שלך!"
"נו, רומיאו..." הביט עליה פול במבט עצוב וחמוד.
רוז הביטה בפול ונאנחה, משום מה למרות שידעה שהוא המטרידן הכי גדול בממלכה, היה משהו שתמיד גרם לה להאמין שאפשר לבטוח בו, משהו מוזר.
"טוב, בסדר." הסכימה רוז לבסוף. "אבל אם תטריד אותי, אתה מת, הבנת?" איימה עליו.
"אוקיי!" שמח פול וחזר לחייך את אחד החיוכים הגדולים שלו. "רק שעכשיו אני צריך למצוא דרך להיכנס לחדר שוב, הרי אני לא יכול להסתובב ביער רק עם בוקסר..."
YOU ARE READING
רוז נסיך הקשת
Fantasyבמסיבת יום הולדתה הארבעה-עשר של רוז רובי הוריה נתנו לה במתנה שעון כיס מוזר. אחרי שהמסיבה הקטנה נגמרה, החליטה רוז לטייל לבדה בעומק היער האהוב עליה עד שלפתע השעון החל להבהב בצבעים שונים ושינה אותה לנער בן שמונה-עשרה. שדון קטן בשם פומפייה הופיע בפני ר...
