רוז נסיך הקשת

פרק 11:

"לא, זה לא קורה לי..." הביטה רוז סביבה באימה. "אני בתוך בטן של מפלצת!"

פנים בטנה של המפלצת היה ורוד ודביק, מצי הקיבה שלה היו ירוקים ומסריחים בדיוק כמו הריר שלה, היו בה כמה שאריות של חיות קטנות ומסכנות שכנראה כבר התעקלו ממזמן, ומשום מה היו בה גם כמה שיחים קטנים שנהרסו ונמחצו בדפנות המגעילות שלה.

"אני רוצה להקיא, מסריח כאן מאוד..." סתמה רוז את פייה.

"ברור שיהיה כאן מסריח, למה ציפית? אנחנו בתוך הבטן שלה!" התעצבן פומפייה. "אם אני אתעקל כאן והפוך לשאריות מסכנות כמו החיות הקטנות האלו, זה יהיה רק בגללך!" התחרפן באימה.

"אתה צודק, טוב?!" התעצבנה רוז בחזרה. "אני מצטערת שהיית צריך להיתקע עם ילדה חלשה וטיפשה כמוני, יופי לך?!" קראה בחוזקה ודמעות החלו לזלוג מענייה. "איך אני אמורה לצאת מכאן עכשיו...?"

רוז נתנה לעצמה ליפול לישיבה על רצפת השומן של המפלצת ופשוט לבכות בקול רם, לא היה לה אכפת משום דבר, היא רק רצתה להוציא את הכול בבכי הילדותי והפתטי שלה.

"היי, לא, אל תבכי!" ניסה פומפייה להרגיע אותה במהירות נלחצת. "אני מצטער, זו לא אשמתך, הייתי צריך להזהיר אותך, אז בבקשה תפסיקי לבכות, פשוט תפסיקי לבכות!"

"סתום כבר, שדון חסר תועלת!" קראה רוז תוך כדי הבכי שלה. "אתה לא רואה שאני מנסה לרחם על עצמי?!"

"אההההררר!" נשמע לפתע קולה של המפלצת, פתאום כל מה שהיה בבטנה החל לזוז ולהשתולל כמו סערה בלב ים.

"אההה!" הטלטלה רוז מצד לצד. "איי!" קראה כשמצי הקיבה התקרבו אליה, נשפכו עליה וצרבו לעורה. "מה קורה כאן?!"

"לא יודע, יכול להיות שקרה משהו למפלצת או שמישהו נלחם נגדה!" קרא פומפייה ומיהר להתחבא בנרתיק של רוז.

"נלחם..." תהתה רוז ולמרות שהן היו מגעילות מאוד, ניסתה להיצמד לדפנות הדביקות. "יש לי רעיון..."

רוז מיהרה להוציא את השעון שלה ולהפוך אותו שוב לחרב, מי אמר שחייבים להילחם נגד המפלצת? למה לא להילחם בתוכה? אם כבר היא לרוע מזלה נאכלה ולמזלה בשלמותה, אז למה לא לנסות?

"מה את עושה?" שאל פומפייה בעניים גדולות ומופתעות.

"מוציאה אותנו מכאן לפני שמצי הקיבה האלו יפכו אותנו לשאריות!" השיבה רוז, ופשוט נעצה עמוק ובכוח את שעון-החרב שלה בדפנה הדביקה.

"אההההררררר!" השתגעה המפלצת בכאב ושוב הכול בבטנה החל להתבלגן.

רוז החזיקה בחוזקה בשעון-החרב שלה ומיהרה לרוץ לשסף כשריטה ארוכה את דפנת הבטן הדביקה, היא לא נתנה לעצמה לוותר גם כשהמפלצת המשיכה להשתולל ולגרום למיצי קיבתה לגעת שוב, לצרוב לעורה המסכן.