רוז, פול, אנדריי, פרנקלין, לויד, בנג'י, אוורל, עמדו מול גופת המפלצת המובסת, אך זה לא היה העניין המרכזי, לידה שכבה שישי כשכל גופה מכוסה היה בסימנים שחורים, ענייה נשארו פקוחות באימה נוראית בזמן ששירלי ישבה לידה ובכתה.
"שירלי, מה קורה כאן?" שאל לויד והתקדם אל נשות-הלביאה שלו. "למה שישי נראית ככה?"
"ה...ה...המפלצת החריגה..." גמגמה שירלי תוך כדי הבכי שלה. "שישי...." חיבקה את חברתה.
"מה?" הגיב לויד, ובהה במבט קפוא על אשת-הלביאה המכוסה בסימנים השחורים.
"מה זו המפלצת החריגה?" שאלה רוז, שלא ידעה איך להגיב אחרת למראה של אשת-הלביאה.
"מפלצת מיוחדת שכול מי שנפגע מימנה נהפך להיות מקולל." הסביר לה פול בקול מעט שקט מהרגיל.
"זה לא הזמן לבדיחות, שישי, קומי, אנחנו צריכים לעשות עוד הרבה דברים ביחד, לא?" גיחך לויד בכוח והדמעות עמדו בעניו. "את ושירלי הבטחתן להתחתן איתי, לא? הבטחת להיות אחת מהנשים שלי, לא? הבטחת שתהיי איתי לנצח, לא? אז, קומי, בבקשה!" ניער אותה בכוח והדמעות החלו לזלוג מעניו. "אני יודע...אנדריי!" לפתע מיהר לרוץ לתפוס את צווארון חולצתו של איש-השועל. "תגיד לי שאתה יכול לרפא אותה, אתה יכול, נכון?!" ניער אותו בתחנונים.
"א...אני...לא יכול..." גמגם אנדריי, נראה שהעניין הזכיר לו משהו שהוא לא רצה לזכור.
"איך אתה יודע אם לא ניסית?!" המשיך לויד לנער אותו בשיגעון. "חייב להיות משהו שאתה יכול לעשות, אתה מרפא, לא?!"
"מצטער." לחש אנדריי בראש מושפל מעט. "אני לא יכול לעשות כלום בשביל להציל אותה, אני לא יכול לרפא קללות, מצטער."
"אההההה!" צרח לויד בשיגעון מוחלט והדמעות המשיכו לרדת ולחנוק אותו. "זה לא יכול להיות...זה לא יכול להיות..."
"שישי!" נשברה שירלי לגמרי, וגם הבכי שלה נשמע חזק יותר.
"איזה מחזה נהדר, עכשיו אתה תרגיש בדיוק כמו שאני מרגיש, זה פשוט מושלם מידי בשבילך, מגיע לך, אריה פחדן!" צחק בנג'י בהנאה מרושעת מהכול.
רוז הביטה בו בזעזוע מוחלט, ומשום מה אוורל החליט פתאום להתחבא מאיש-השור המפחיד דווקא מאחוריה, פרנקלין בלי לחשוב יותר מידי החטיף בחוזקה אגרוף לבטנו של בנג'י, והוא התקפל בכאב.
"חתיכת...זקן מעצבן..." מלמל בנג'י והחזיק את בטנו הכאובה. "אני מנחש שאתה לא כל כך מרוצה מזה שאני צוחק על המוות של אחד הילדים שלך, אני צודק?"
"מוות הוא לא דבר שאמורים לצחוק עליו." טען פרנקלין במבט אדיש שיא המפחיד לעברו. "אבל עכשיו החלטתי שמתי שתמות גם אתה, אני לא אהסס לצחוק על הגופה שלך."
"אתה תצחק? אם כן, זה יהיה משהו שחייבים לתעד אותו." גיחך עליו בנג'י בחיוך מזלזל. "רק חבל שזה לעולם לא יקרה, הרי אתה תמות לפני, זקן." הוריד את החיוך והביט בו בשנאה.
YOU ARE READING
רוז נסיך הקשת
Fantasiבמסיבת יום הולדתה הארבעה-עשר של רוז רובי הוריה נתנו לה במתנה שעון כיס מוזר. אחרי שהמסיבה הקטנה נגמרה, החליטה רוז לטייל לבדה בעומק היער האהוב עליה עד שלפתע השעון החל להבהב בצבעים שונים ושינה אותה לנער בן שמונה-עשרה. שדון קטן בשם פומפייה הופיע בפני ר...
