20

43 9 1
                                    

~נקודת מבט לואי~

עוברים הימים והגיע הגמר של האקס פקטור ואני לא ידעתי מה להרגיש אוקיי גם עוד בערך שבועיים הפרום של כיתה י' אני מתרגש כי פעם ראשונה אני מזמין מישהו וזה מישהו שאני נורא אוהב אני חושב להציע לו במאחורי הקלעים של האקס פקטור שזה יהיה מיוחד אני לא יודע אולי במקום אחר אני צריך לחשוב

התחלנו לנסוע ודיברנו על כמה אנחנו מתרגשים "וואי אני ממש מתרגש בשביל זה אני רק מקווה שלא נפסיד כי אין לנו שום מנהל או משהו כזה" נייל אמר "כן אני יודע זה באמת לא טוב מה עושים?" אמרתי "אני חושב שנצטרך להשיג מישהו שיהיה המנהל שלנו אבל רק שלא יהיה הומופוב אני רוצה להיות פתוח עם מי שאני" "כן זה עדיף גם בשבילי" הארי אמר והשפיל מבט "אני גם לא באלי להיות ככה סגור אני לא אוהב לשיר וכל זה אם יהיה לנו מנהל רע ומעצבן" ליאם אמר "אני באמת מקווה גם" זאין אמר והמשך הנסיעה הייתה שקטה כולנו היינו בטלפון

הגענו למקום הכל היה מקושט לכבוד הגמר זה היה ממש מגניב ומעולה לזה שאני אציע להארי לנשף אבל אני לא יודע כאילו זה לא יהיה מביך "ליאם אתה יכול לבוא איתי שנייה" אמרתי "כן לואי לאן רק?" ליאם אמר "לצד שנייה אני צריך לדבר איתך" אמרתי 

הלכנו לצד איתו "נו ליאם אז מה אתה אומר כדאי לי פה לעשות את זה?" אמרתי בחשש "תקשיב הייתי אומר לא כי צריך מקום יותר רומנטי מהאקס פקטור בוא זה רק תוכנית" ליאם אמר "אבל זה עדיין רעיון נחמד פשוט לא כאן" השפלתי מבט וחיבקתי אותו הוא די צדק אני חושב שזה לא רעיון טוב לעשות שם עדיף בחוף או משהו "תודה" אמרתי בקול חנוק לא יודע מה היה לי הרגשתי חנוק וקצת מסוחרר אבל לקחתי נשימה עמוקה וחזרנו לצלם

בצילומים הרגשתי רע פתאום הרגשתי כאב נורא חזק בחזה וכאב ראש הכל הסתחרר "הארי" לחשתי להארי שהיה לידי "אני לא מרגיש טוב" "הכל בסדר לו?" "לו?" הוא הסתכל עליי ואני נפלתי והכל היה שחור אני לא ראיתי כלום אני חושב שהתעלפתי לא היה לי מושג מה קרה אחר כך 

~נקודת מבט הארי~

לואי התעלף הוא לחשש לי שהוא לא מרגיש טוב ישר הזמינו אמבולנס וניסו לטפל בו ואני פשוט בהיתי בו חסר אונים לא ידעתי מה לעשות כרגיל כישורי הרפואה שלי לא הכי מיוחדים ברגע שאני חסר אונים ובכללי אני לא יודע כלום על רפואה כמעט וזה לא משהו שאני אוהב אני מעדיף שירה מאשר רפואה אבל לא נורא עדיין טוב 

אחרי כמה זמן אני והשאר החבורה ליאם זאין ונייל נסענו גם לכיוון הבית חולים הקרוב עקבנו אחרי האמבולנס שלקח את לואי לכיוון הבית חולים ואני כרגיל הייתי לחוץ וזאת לא הפעם הראשונה נראה לי אני כבר לא זוכר את האמת וזה לא נראה לי מצחיק זה עצוב "הכל יהיה בסדר אל תדאג" נייל אמר ואני הנהנתי לא רציתי לדבר בנסיעה הזאת ונייל הסתובב אחורה עם מבט מודאג לזאין וליאם והם גם נראה לי היו מודאגים הייתה לי הרגשה כזאת אבל התעלמתי והמשכתי לנסוע עד שהגענו

YOU MAKE ME SMILE °LARRY STYLINSON°Where stories live. Discover now