YOU MAKE ME SMILE °LARRY STYLINSON°

15

~נקודת מבט לואי~

כמה ימים עברו והשתחררתי מבית החולים אני ואמא שלי והארי נסענו ביחד לבית שלי אמרתי להארי שילך לבית שלו ושאין סיבה לדאוג אבל הוא לא רצה שיקרה לי משהו אני אוהב את זה שהוא עקשן זה כזה חמוד אבל לפעמים אני גם עקשן פשוט הייתי ממש עייף אז לא היה לי כוח להתווכח איתו 

אני לא שמעתי מזאין וליאם כל הזמן הזה שהייתי בבית חולים אז שאלתי את הארי "האזה תגיד מה קורה עם ליאם וזאין לא שמעתי מהם מאז הפעם האחרונה לפני שהייתי בבית חולים" אמרתי באדישות קטנה "את האמת לא ממש יצא לי לדבר איתם הייתי כל הזמן הזה איתך לא הלכתי לבית ספר זוכר? הייתי רק הולך לכמה שעות בשביל לאכול משהו ולהתקלח" הארי אמר "אה נכון בעצם ונייל? מה איתו" אמרתי "לואי בפעם המיליון אני הייתי איתך כמעט כל הזמן לא היה אכפת לי מאחרים באותו הזמן אתה קולט נכון?" אויש אני מרגיש מטומטם "כן אני שכחתי אני סתום קצת תתעלם" אמרתי וצחקתי והוא צחק איתי יש לו צחוק של מלאך

אני והארי העברנו את הזמן ביחד ואז החלטתי שאני רוצה לפגוש את כולם אז דיברתי עם הארי על זה והוא הסכים "האזה תגיד זה בסדר אם נביא לפה את החבר'ה?" אמרתי לו "למה אתה שואל אותי אתה צריך לשאול את אמא שלך" הוא אמר לי והוא צדק למה אני סתום כל כך נראה לי זה בגלל הבית חולים אין מה לעשות 

הרגשתי שוב חלש לרגע והרגשתי שאני נרדם עוד שנייה והשעה היא ממש מוקדמת להירדם "האזה אני מרגיש שאני עוד שנייה נרדם" אמרתי "בסדר תישן פה אני אביא לך שמיכה" הוא אמר לי הרגשתי שהוא כמו אמא שלי אני מרגיש מוזר ולא בנוח עם זה אבל אני שמח שיש מישהו שידאג לי כמו שאמא שלי דואגת לי 

אחרי כמה דקות השינה לקחה אותי ונרדמתי

~נקודת מבט הארי~

לואי נרדם אז הייתי בטלפון קצת ובשקט כדי לא להפריע לו בזמן שהוא ישן הוא כזה חמוד שלחתי לנייל תמונה שלו ואמרתי לו את זה

תמונה של השיחה

עברו כמה שעות והשעה הייתה מאוחרת הייתי חייב לחזור ובדיוק לואי התעורר מזל "לו ערב טוב לך או יותר נכון לילה השעה ממשב מאוחר ואני חייב ללכת הבייתה אני אראה אותך מחר בסדר?" אמרתי לו הוא הנהן נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי משם לכיוון הבית שלי