#טריגר מחשבות אובדניות!!#
~נקודת מבט הארי~
אחרי כמה זמן אמא של לואי הגיעה לבית חולים ודיברה עם הרופא וכמו תמיד אני מרגיש חנוק בלעתי קצת רוק ויצאתי החוצה לנשום אוויר קצת לא יכולתי לעמוד בלחץ וקיבלתי הודעה אז ראיתי ממי זה וזה היה זאין
תמונה של השיחה
אחרי כמה דקות חזרתי לתוך המבנה כרגיל וזאין בא אליי "אתה בסדר?" הוא שאל אותי "כן הייתי חייב קצת אוויר" אמרתי ונאנחתי אין לי כוח לכלום אני רק לישון אבל אני לא רוצה לעזוב את לואי אז הלכתי לאמא שלו "אמא של לואי תגידי מה איתו?" אמרתי והרגשתי כמו ילד בן 5? או אולי 3? לא משנה אחד מהם "הוא בסדר וער עכשיו אבל צריכים להעביר עליו בדיקות אז הוא יצטרך להישאר פה בערך שבוע" מהההההה שבוע עוד שבועיים הפרום ואני רוצה שהוא יהיה הבן זוג שלי לנשף אוףףף עולם מעצבן "אז רגע אני יכול לראות אותו?" אמרתי "אני ממש חייב לראות אותו" "אני לא יודעת נצטרך לשאול רופא ואז לדעת" אמא של לואי אמרה
אחרי כמה שניות הגיע רופא אז אמא של לואי שאלה אותו והוא אמר שכן אין בעיה אבל עוד מעט אני אצטרך ללכת כי שעת הביקורים נגמרת עוד מעט והייתי מבואס קצת אבל גם שמח כי אני אוכל לראות את לואי יאיי
נכנסתי לחדר של לואי והוא היה שם עם העיניים הכחולות שלו שהיו קצת מודאגות כאלה מעניין למה "לואי" אמרתי לו שהגעתי אליו "הארי אתה פה!" הוא חייך קצת ושמחתי שהוא מחייך "תקשיב אני צריך לדבר איתך" לואי אמר והתחלתי לדאוג מה הוא רוצה להיפרד ממני אחרי חודש וקצת שאנחנו יוצאים????????? "אתה לא הולך להיפרד ממני נכון?" אמרתי והוא צחק "ברור שלא הארי אני אוהב אותך יותר מידי בשביל להיפרד ממך" הוא אמר וירדה לי אבן מהלב לקחתי נשימה עמוקה והוא התחיל לספר לי על החלום שלו שהיה נורא מוזר אבא שלו היה בחלום??
"אני מעריך את זה שאתה רוצה ולא רוצה לעזור לואי אבל אתה לא יכול אתה פה חוץ מזה מתי אבא שלך אמר שאנחנו צריכים להיות שם?" שאלתי "אממ הוא רק אמר לי שהוא ייתן לנו הסעה לאולימפוס וכל זה" לואי אמר "אה אוקיי תקשיב אני אדבר עם השאר בסדר אנחנו נצא לכיוון המחנה ונדבר עם כירון אתה לא תצא למסע" אמרתי "אבל אני רוצה" לואי אמר "לא אתה לא אתה תישאר פה שמעת?!" אמרתי "טוב האזה אבל תשמור על עצמך" לואי אמר וראיתי את הדאגה בעיניים שלו וחיבקתי אותו ונישקתי אותו נשיקה קטנה על המצח ובפה "ביי לואי אני צריך ללכת" אמרתי והוא נופף לי לשלום ואותו דבר אני
יצאתי מהחדר וראיתי שאף אחד מהבנים לא שם "מה הם הלכו?" שאלתי את אמא של לואי "כן הם היו עייפים נייל לקח אותם הבייתה במונית והם נסעו ביחד" אמא של לואי אמרה "טוב גם אני צריך ללכת אני גם עייף את תסתדרי פה נכון?" אמרתי "כן אני אלך גם אני מקווה שהכל יהיה בסדר" היא אמרה וראיתי את אותו מבט דאגה כמו של לואי וואו כמה שהם דומים
אחרי כמה זמן הגעתי הבייתה מחר בבוקר אני למחנה ואז אדבר עם כירון הייתי כל כך עייף שאפילו לא שמתי לב איפה אמא שלי בדקתי מהר מה השעה השעה הייתה רק 19:30 בערך אז פתחתי קבוצה בלי לואי ושלחתי שם הודעה
תמונה של השיחה
הלכתי לישון בנתיים הייתי עייף למרות השעה המוקדמת
~נקודת מבט לואי~
נמאס לי נמאס לי מזה!!! למה אני לא בבית שלי למה הייתי חייב להגיע לפה? אני צריך עכשיו להבריא ולהגיע הבייתה ובטח אמא שלי לא פה ואף אחד לא פה אני לבד אוףף נמאס לי מזה לפעמים אני לא מבין למה אני חי בכלל אם אני לא יכול ליהנות עם הארי או עם שאר החבורה זה מעצבן אותי נורא לפחות אלה שמתים לא צריכים לסבול כל כך חוץ מבטח בשדות הענישה או בשאול זה נראה לי תלוי
לפעמים הייתי מעדיף לא לחיות כי החיים מעצבנים והם מבאסים אני סובל עכשיו הלוואי שלא הייתי צריך לסבול יותר להיות במקום יותר טוב עכשיו בשביל שיהיה לי יותר טוב
לואי מה יש לך על מה אתה מדבר קול אמר בראשי הוא היה נשמע של הארי ומתתי לבכות אבל עצרתי את הדמעות שלי כי אני לא ילד קטן שיבכה בבית חולים למרות שאני בחדר לבד אז זה לא נורא
התהפכתי במיטה שלי לא הייתי מסוגל לישון רק לבכות על זה שאני סובל וצריך את הארי לצידי אבל הוא בטח נרדם מוקדם ואני מרגיש את זה איכשהו נראה לי אני כבר לא יודע שום דבר אבל אני כן יודע שאני אדאג להארי שהוא ייצא למסע הקטן הזה ואני לא רוצה שיקרה לו משהו טוב הוא בטח ייעדכן אותי אני מקווה שכן
~נקודת מבט הארי~
אחרי כמה שעות קמתי שוב והשעה 3:35 לפנות בוקר אני נורא דואג ועייף ולא יודע מה להרגיש אוףף לואי בטח ידאג לי ואני לו אני לא רוצה שהוא יעשה משהו שאני לא אהיה באיזור וזה די מלחיץ אותי כי אני לא רוצה שהוא יתאבד או משהו למרות שאני מעדיף גם להיות מת עכשיו במקום לצאת למסע בלי לואי אבל לפחות נייל יהיה איתי למרות שהוא עצבן אותי שכל שנייה חיבק אותי זה נורא עצבן אוקיי מה אני אגיד אני לא בן אדם שאוהב שמרחמים עליו אבל לפעמים כן הייתי צריך את החיבוק הזה כי אני מתגעגע נורא ללואי וזה מבאס שאני לא יכול להיות איתו עכשיו ולפוצץ אותו בנשיקות ולחבק אותו ולא לעזוב
אחרי כמה דקות נרדמתי שוב נורא עייף ועם דמעות בעיניים ומרגיש רע אבל בסדר לא נורא
---------------------------------------------
זה היה הפרק מקווה שאהבתם אותו ותודה שקראתם אשמח אם תגיבו, תצביעו ושתפו לחברים שיקראו!
סליחה עם העניין של הטריגר זה דרש!
המשך יום נעים או לילה טוב תלוי מתי אתם קוראים
YOU ARE READING
YOU MAKE ME SMILE °LARRY STYLINSON°
Romance\\HEBREW\\ מה קורה ששני חצויים אחד בן אפולו ואחד ארס (אל המלחמה ואל הנבואה) נפגשים בבית ספר לחצויים ונעשים להקה עם עוד 3 חצויים בני פוסידון אפרודיטה וזאוס האם זה יצליח? האם זה יכשל? הארי הוא תלמיד חדש בבית הספר לחצויים והוא מכיר את נייל והם נעשים חב...