\\HEBREW\\
מה קורה ששני חצויים אחד בן אפולו ואחד ארס (אל המלחמה ואל הנבואה) נפגשים בבית ספר לחצויים ונעשים להקה עם עוד 3 חצויים בני פוסידון אפרודיטה וזאוס האם זה יצליח? האם זה יכשל?
הארי הוא תלמיד חדש בבית הספר לחצויים והוא מכיר את נייל והם נעשים חב...
קמתי בבוקר ובדקתי בטלפון קצת הודעות לא היו הודעות מהאזה אז עזבתי את הטלפון והלכתי להתארגן והיה לי מוזר קצת אני לא יודע איך להסביר את זה אני רק מקווה שלא יתנפלו עליי בבית ויבקשו חתימה או משהו כי אין לי כוח לשטויות האלה
שלחתי הודעה לקבוצה שלנו של וואן דיירקשן כי הייתי חייב לדעת איך נצא מהבית בלי שיזהו אותנו
תמונה של השיחה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ליאם באמת סתום לפעמים אני לא מבין אותו כבר נראה לי מאז שהם סיפרו לי זאין וליאם יוצאים אני לא יודע מה הולך איתם באמת זה עצוב אני מרגיש שנטשתי אותם קצת אחרי מלא דברים שקרו לנו האקס פקטור ועוד לפני זה ממש מרגיש ככה
יצאתי מהבית אחרי שהתארגנתי והכל והכל היה שקט אין פה אף אחד למזלי כי לא נראה לי מכירים את האיזור הזה של הבתים נראה לי זה רק לחצויים או משהו "האזה בוקר טוב" צעקתי להארי הוא הסתובב מהר לכל הכיוונים לראות אותי ואני התקפתי אותו מאחורה בחיבוק ענקי ונשיקות קטנות על הצוואר שלו והוא חייך והתרגש "בוקר טוב גם לך לו אני רואה שאתה מתרגש" הארי אמר "לא אני פשוט שמח לראות אותך זה משמח אותי" אמרתי "אה תודה? נראה לי" הארי אמר "בבקשה" אמרתי וצחקנו לכמה שניות אחר כך ליאם וזאין ונייל באו אמרנו להם בוקר טוב ונסענו לכיוון הבית הספר
בבית ספר היה נורא מוזר פתאום אנשים שלא הכרתי דיברו איתי ואמרו לי שאני שר ממש יפה וכאילו זה הפתיע אותי קצת למזלי לא ביקשו ממני חתימות לא היה לי כוח לכל השטויות האלה
"לו אתה בסדר" הארי שאל אותי אבל הרגשתי מדוכא ממש קיבלתי התקף דכאוני כזה "כן אני בסדר" שיקרתי אבל הארי נראה לי ידע את זה "בוא איתי רגע" הארי אמר ואני באתי איתו
"לו מה קורה אתה לא בסדר ואני מרגיש את זה" הארי אמר לי "אני קצת לא מרגיש טוב" אמרתי אבל שכחתי שהוא בן של אפולו ממש חכם מצידי "לואי אתה צריך קצת מוזיקה ולנוח הכל יהיה בסדר אני אבוא אלייך אחרי בית ספר" הארי אמר "בסדר אני אשרוד את זה עד הסוף זה רק דיכאון קל" אמרתי את האמת הפעם לא יכולתי לשקר לו בפרצוף הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה ארוכה ולוהטת וזה קצת עזר "תודה על הכל אני אוהב אותך" אמרתי "בבקשה אני אוהב אותך גם" הארי אמר "יאללה בוא יש לנו שיעור ללכת אליו"
הלכנו לשיעור מחזיקים ידיים ומאוהבים וזה הרגיש קיטשי נורא קיטשי הרבה אנשים עשו עלינו מבטים ולפי המבטים זה נראה שהם רצו לזהות אם זה באמת אנחנו או אם אנחנו ביחד לא הייתי רגיל לזה כי לפני שהלכתי לאודישנים אז אף אחד לא שם לב אליי בכלל ואנשים היו מדברים בניהם ואני הייתי עם לואי והשאר אז זה לא עניין אותם בטח ועכשיו שאני מפורסם אז זה כן מעניין פתאום עלי? זה נורא מוזר...
~נקודת מבט הארי~
עבר קצת זמן והסתיים בית ספר אני ולואי נסענו בסוף לבית של זאין לחזרות ולא שנהיה לבד אבל ללואי לא היה אכפת לפחות ככה הוא אמר אבל הרגשתי שזה לא נכון אבל התעלמתי מזה
עשינו קצת חזרות בבית של זאין אחרי שהגענו ועשינו הפסקה קצרה כי היינו רעבים בעיקר נייל והקול שלנו היה יבש כבר לא נראה לי יכולנו עוד לשיר לחזור "טוב מה אתם רוצים לאכול?" שאלתי ונייל היה לו מבט מופתע בעיניים הוא בטח חשב על רעיון "אולי נאכל KFC?" נייל אמר "זה ממש טעים" מה זה KFC אני אפילו לא שמעתי על זה "מה זה KFC נייל?" ליאם שאל נייל עשה פרצוף מופתע "אני לא מאמין עליך ליאם איך אתה לא מכיר?" נייל שאל וליאם נאנח "לא יודע נייל" "טוב אז עכשיו אנחנו חייבים לנסות נכון?" שאלתי "כן נכון מאוד הארי" נייל אמר
עברו כמה שעות אכלנו קצת והיה טעים הופתעתי לטובה דווקא והמשכנו לעשות עוד קצת חזרות ואז הפסקנו לגמרי להיום הרגשתי די רע אחרי כל הפעמים ששרנו את אותו שיר אבל היה עדיין כיף מה אני אגיד
"האזה אפשר ללכת לישון אצלך הלילה?" לואי לחש לי ואני הנהנתי "מה זה סודות בחברה?" נייל אמר "כן נייל סודות... בנינו?" אמרתי "אוקיי אין הבנתי יופי" נייל אמר והמשכנו לדבר אבל הייתי צריך ללכת אמא שלי רצתה לדבר איתי אז אני ולואי הלכנו כי הוא בא לישון אצלי אמרנו שלום לכולם ויצאנו
אני ולואי הגענו הבייתה ואמא שלי הייתה במטבח מכינה אוכל "היי אמא מה קורה?" שאלתי והיא הסתובבה ונתנה לי חיבוק "היי לואי לא ידעתי שתהייה פה" אמא שלי אמרה "כן אמא הוא בא לישון אצלי זה בסדר נכון? גם ככה מחר אין בית ספר יום שבת מחר" אמרתי לה והיא הנהנה "רק בלי שטויות" היא אמרה "באמת אמא ככה את מכירה אותי?" אמרתי והיא צחקה וגם אני ולואי צחקנו
אחרי כמה דקות אני ולואי הלכנו למיטה דיברנו קצת ועשינו צחוקים והייתה דקה של דממה הסתכלנו אחד על השני בעיניים וזה הרגיש כאילו זכיתי לואי תפס אותי והתכרבלנו במיטה מסכלים אחד השני וצוחקים כל כמה דקות "האזה?" לואי אמר לי "אני אוהב אותך" אני חייכתי כרגיל "גם אני אותך לו" נתתי לו נשיקה והסתובבתי ללכת לישון לואי קירב אותי אליו וישנו כפיות והוא נתן לי נשיקה בצוואר ונרדם הרגשתי את זה ואני נרדמתי גם בלי חלומות הזויים תודה לאלים
-----------------------------
זה היה הפרק תודה שקראתם אשמח אם תגיבו, תצביעו ושתפו לחברים שיקראו!
