נקודת מבט - מאיה
התעוררתי לצלילי הרופאים שבחדר, לקח לי כמה שניות להבין שאני בבית חולים, אבל למה?
" בוקר טוב עלמתי הצעירה " הרופא חייך אליי
רציתי להקיא באותו זמן, אני לא סובלת שמות כאלו, למה שאני אקרא למישהו " מאמי " איכ, גם זוגות זה קיטשי לי מדי, אם הייתי זונה כנראה שהייתי הולכת בדרך של סטוצים וזהו, אני לא יכולה עם מערכות יחסים,החרדה שלי לא נותנת לי, והאמת? טוב לי ככה.
" בוקר טוב " עניתי לו עם חיוך מזויף
" למה אני פה? " שאלתי אותו בבילבול
" התעלפת וחבר שלך הביא אותך לפה, ידעת שיש לך סרטן? "
הוא שאל אותי עם עיניים פעורות
" כן.. " עניתי בבילבול
" פעם הבאה אל תשתי כל כך הרבה, מזל שהצלחנו לייצב אותך, הייתה לך כמות מסחרית של אלכוהול בגוף " הוא אמר והלך.
כל מה שחשבתי עליו באותו רגע זה המשפט שהרופא אמר לי, " חבר שלך הביא אותך לפה "
לא זכור לי שיש לי חבר, למה שמישהו יבוא ויעזור לי ויקרא לו חבר שלי? תהיתי בראשי וצחקתי עד כמה שזה מטופש, במקומו הייתי משאירה אותי מעולפת שם והולכת.
אמי נכנסה לחדר בסערת רגשות וזה פעם שניה שאני רואה אותה ככה, בפעם הראשונה שזה קרה לה זה שאבא מת, ולא זה לא כי היא פחות דרמטית עכשיו, אני בקושי רואה אותה בבית, אז לראות אותה דרמטית? מצחיק
" אמא... " מילמלתי
" אני מרגישה יותר טוב... אני הולכת לחניך שלי " מילמלתי
כשהייתי פוגעת בעצמי שלחו אותי למוסד סגור, וכשיצאתי משם הם שלחו אותי לעבודות שירות, שיעסיקו אותי מהמחשבה הזו.
זה לא באמת עזר, אני כן המשכתי לפגוע בעצמי, אבל כבר שנה שהפסקתי, הבנתי עד כמה שהגוף שלי יפה ושאני לא צריכה להרוס אותו.
בעבודות שירות הייתי צריכה לעבוד עם ילדים, בעיקר עם אוטיזם, כשהשנת שירות שלי נגמרה המשכתי עם זה, אהבתי להיות עם הילדים.
שיבצו אותי למישהו חדש אני ממש נרגשת לראותו, הוא בן 7 אם אני לא טועה, אז אני מקווה שנסתדר ביחד.
אמי הנידה בראשה, " את לא הולכת לשום מקום, את עוד לא בריאה "
" אני בריאה כמו שור, הפגישה בחמש, אז נצא בשתיים מפה, הרופא אישר " אמרתי לה מרוצה
היא הנהנה כי היא ידעה שאני עקשנית ושאני לא אוותר על זה.
" ואגב... זו חניכה " היא אמרה לי
הסתכלתי עליה בבילבול לא הבנתי למה היא התכוונה
" החליפו לך, הילד שהיית אמורה ללכת אליו, טס אתמול אז שיבצו לך חניכה חדשה, שמה גל אם אני לא טועה "
הנהנתי והיא יצאה.
.
.
.
.
.
" צהריים טובים " אותו רופא שבא אליי בבוקר אמר לי
" את משתחררת בעוד כחצי שעה "
" תארגני את הדברים שלך " הוא אמר ויצא
חיוך עלה על פניי והתארגנתי במהירות את הכל ויצאתי לכיוון הבית שלי.
YOU ARE READING
I'm really sorry that I'm not that GIRL
Romanceפאק.... את משגעת אותי.. " הוא מלמל בזמן שהוא מתקרב אליי " אתה בוחר להשתגע " " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה אותך " הוא אמר והפרצופים שלנו היו כל כך קרובים שהרגשתי את נשימותיו. " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה את אחותך? " את האמת? הוא גם " שיגע " אותי...
