I'm really sorry that I'm not that GIRL

PART 2

נקודת מבט - דן

התעוררתי לצלילי הגניחות שהגיחו מן החדר של אבי, אני כבר רגיל לזה.
הוא מביא כל פעם בחורה אחרת אחריי שהוא חוזר מהמועדון ומשתכר.
אני חושב שזו דרך ההתמודדות שלו לאובדן קטרין, היא עזבה את הבית כשגל הייתה בת שנתיים, התפתח אצלה אוטיזם, היא לא יכלה לחיות עם הידיעה שהבת הקטנה שלה עם אוטיזם.

היא כבר לא אמא שלי, היא קטרין, אני אפילו לא יכול לשמוע את השם הזה.
היא בחרה לעזוב אותנו, ואת גל.
מאז אני שומר על גל 24/7 היא הדבר הכי חשוב לי כרגע.

אף אחד מהחברים שלי לא יודע על קטרין או על גל, אני לא אוהב לשתף דברים עליי, אני מעדיף לבנות לעצמי חומה כלשהי.
כשגל הייתה בת 5 הביאו לה מטפל שיעזור לה עם האוטיזם, מאז אותו יום היא כבר לא אותה ילדה תמימה.
אני חושבת שמאז אני מרחיק אותה מכל גבר אפשרי, אפילו מחברים שלי.

אני בחיים לא אביא לבית שלי " זונה " אני מעדיף להיות בבית שלהן, ולא להכניס אותן לביתי, אני לא מתכוון שגל תראה מישהי חצי ערומה בבית.

מאתמול אני לא מפסיק לחשוב עליה, על הנערה הזו, היא אפילו לא אמרה לי את השם שלה, בנות אחרות היו כבר יורדת לי.

אני לא יודע אפילו למה אני חושב עליה, היא לא הטעם שלי בכלל.

" דני " שמעתי קול מתוק מאחוריי, הסתובבתי וראיתי את גל שרק עכשיו קמה, עם שיער מבולגן, היא הדבר הכי יפה שראיתי בחיי.
חיבקתי אותה ונשקתי לה במצח.

" יש היום חופש, אולי נלך לפארק? " היא שאלה אותי עם פרצוף כלבלב, היא ידעה שאני לא מסוגל לעמוד בפרצוף הזה והסעתי אותה לפארק.

היו שם כמה ילדים שבהו בה בגלל איך שהיא מדברת, בעיניי היא מדברת מושלם, על פי החברה זה נראה " מוזר " אז הסתכלתי אל הילדים האלו במבט של " מוות " בשביל שאחותי תרגיש בנוח.

אני לא שמתי לב שהיא ברחה לצד השני של הפארק ורק אחריי עשר דקות הבנתי שהיא לא במגלשות, אני כל כך דפוק, אם יקרה לה משהו אני אמות.

נקודת מבט - מאיה

היה חופש אז הורדתי את הכלב שלי קצת מאוחר מהרגיל, רציתי לשנות את השגרה וללכת לפארק, שהוא ישחק עם כלבים אחרים.
התארגנתי ויצאתי, הבטתי במראה פעמיים לפניי שיצאתי, הייתי לבושה כולי שחור, אף פעם לא הלכתי עם זה לבית ספר, אני אלך עם זה, אני בטוחה, אני חייבת למצוא את הביטחון ללכת עם זה.

כשהגעתי לפארק הוא היה עמוס, מלא בצווחות של ילדים קטנים, התגעגעתי אל ההרגשה הזו.
משום מקום רצה אליי ילדה שנראית בת 10 ככה, היא הייתה יפיפיה, שיער שטני אסוף לגולגול מרושל, לבושה בשמלה מהממת.
" היי " היא אמרה לי וחייכה
" היי " החזרתי לה בחיוך
" אפשר ב...בבקשה ללט..טף? " היא גמגמה כולה מתנשפת מהריצה.
הדיבור שלה היה משונה, אבל מיוחד, זה סקרן אותי.