" דם " היא פלטה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט - מאיה
זה פשוט נפלט לי, הייתי לחוצה.
" דם? " הוא שואל, הנהנתי
" למה שתחפשי דם? " הוא שאל לא מבין
" רגע את בת--? " עצרתי אותו מלהמשיך ופשוט סימנתי עם הראש לשלילה.
" את חיפשת דם בתולין? " שאל בציניות, עשיתי לו פרצוף נגעל, למה שאני לעזאזעל אחפש את זה.
" לא " עניתי וצחקתי, לא חשבתי שעד כדי כך הוא אהבל
" הייתה לי תחבושת כי יירו בי, חשבתי שהתפרים נפתחו וכשיצאתי מהחלון וראיתי שאין דם למרות הכאב שעברתי באותם דקות, ניחשתי שזה פשוט היה חלום, ועזבתי את הדבר הזה "
" יירו בך? " הוא שואל מופתע מהאדישות שלי
" אתה חושב שאתה היחידי שמעורב בכל הרצח והדברים האלו? " גיכחתי לא באמת הבנתי איך הם קוראים לחרא הזה, זה גם לא מעניין אותי.
" רצח? " דן שואל
" אני יודעת שרצחת אותו "
" איך את יודע-- "
" מה זה משנה כרגע " עצרתי אותו מלהמשיך
" דן בייב יש לנו לימודים אני יכולה לצאת? " עניתי באדישות
הוא פשוט סימן לי עם היד לצאת. מה לעזעזאל.
יד עצרה אותי מלצאת.
" אין נשיקת בוקר? " הוא שאל אותי עם צרידות בקולו
" אתה מחפש מכות? " שאלתי אותו באותה נימה בה הוא שאל אותי את השאלה הדפוקה הזו.
כשאני אמות אני אנשק בחורים כמוהו.
היום דווקא יש יום קצר, סוף סוף.
ספרות,מתמטיקה, כימיה ופיזיקה.
~~~~~
ספרות ומתמטיקה הלכו לי דווקא טוב, נמנעתי מלהיות עם דן באותה כיתה, במתמטיקה הוא 5 יחידות ואני 4, אני כמעט בטוחה שהוא מצץ לאיזה מורה והיא נתנה לו להישאר בחמש יחידות, רק דן יהיה בחמש יחידות, הצחקתם אותי.
יש עכשיו הפסקת צהריים, בדרך כלל כולם הולכים לקפיטריה אבל החלטתי להישאר בחוץ.
התיישבתי על הספסל הכי מרוחק שהצלחתי למצוא ופשוט ישבתי ובהיתי בנוף, מחכה לצלצול.
איך אפשר להיות מוקף בחברים אבל עדיין להיות בודד?
אף פעם לא מצאתי את הנחמה שלי באנשים, ואני גם לא מתכוונת, אני לא יכולה.
כשאני צוחקת אני ישר זוכרת דברים ואותו צחוק כבר לא משמעותי.
אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
לפעמים אני חושבת שאין משמעות לחיים האלו,
לקום, ללמוד, לישון.
אין משהו באמצע, לפחות אצלי.
השגרה הזו מטריפה אותי, ואני לא יכולה לשנות את זה.
אני רק רוצה לברוח לאיזה יער מרוחק, לקרוא ספר ולהיות עם עצמי ועם רשרוש העלים ברקע.
אני לא יודעת למה, אבל לראות אנשים מחייכים עושה לי טוב, כי אני יודעת שטוב להם.
לפעמים אני פשוט הולכת לגני שעשועים בשביל לשמוע את צחוקם התמים של הילדים, הם כל כך קטנים ותמימים ובלי בעיות.
רק רוצה לחזור לתקופה שהייתי מתלהבת מגלידה.
YOU ARE READING
I'm really sorry that I'm not that GIRL
Romanceפאק.... את משגעת אותי.. " הוא מלמל בזמן שהוא מתקרב אליי " אתה בוחר להשתגע " " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה אותך " הוא אמר והפרצופים שלנו היו כל כך קרובים שהרגשתי את נשימותיו. " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה את אחותך? " את האמת? הוא גם " שיגע " אותי...
