נקודת מבט - מאיה
אני שכבתי איתו? מילמלתי לעצמי בראש כשאני חוששת.
הורדתי את השמיכה בבהלה והבחנתי שלבשתי את אותם בגדים רק עם חולצה אחרת, שהיא לא שלי.
למה שאני אלבש את זה? מילמלתי לעצמי בראש.
סרקתי את החדר שהייתי בו, חדר ענק.
ובכלל, מיטה ענקית, הוא ישן בצידה השני של המיטה, אפשר לראות שהוא ניסה להתרחק ממני, אבל למה?
למה הוא שמר ממני מרחק?
היה מלא פוסטרים על הקירות, של כל מיני להקות, כמו היהודים וארקטיק מאנקיז, יש לו טעם טוב דווקא.
אני חושבת שהפרצוף שלי עוד היה בסדר עד שהסתכלתי על הפוסטר שליד הארון, מישהי עם חצאית שרואים לה את התחת.
איפה אני לעזעזאל?
טוב, זה די מוזר אבל אני בתולה, אז ישר חיפשתי דם, לא מצאתי שום כתם של דם, אנחה גדולה השתחררה עליי כשהבנתי שלא שכבתי איתו.
אבל למה אני פה? איפה אני?
כל הסקרנות הזו עם ההאנגהובר גרמה לראש שלי להתפוצץ, לקח לי כמה שניות להבין איפה החלון ולברוח.
כשיצאתי לא הסתכלתי לאחור, כך שלא ראיתי איך נראה הבית.
הבית היה בתוך יער, זה די נדיר לראות בתים בתוך יער בניו יורק.
חיפשתי דרך מילוט, וכשמצאתי שמחתי כל כך.
המחשבות על כל מה שקרה שם הטרידו אותי.
לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה.
נקודת מבט - דן
התעוררתי והבחנתי שמאיה כבר לא נמצאת לידי ושהחלון פתוח, כנראה היא יצאה מהחלון.
אני לא יודע מה חשבתי לעצמי כשהבאתי אותה לפה, אף פעם לא הבאתי לפה בחורה.
אבל היא הייתה צריכה את העזרה שלי, אז זה די משמח אותי?
" פאק " מילמלתי, הסתכלתי על השעון וראיתי ששמונה ויש לי עוד רבע שעה בית ספר.
התארגנתי מהר ויצאתי, בדרך ראיתי את מאיה הולכת,
" רוצה טרמפ? " שאלתי אותה, היא חייכה חצי חיוך ונכנסה.
היא התנהגה רגיל בייחס למישהי שקמה איתי במיטה.
זה נראה שהיא אפילו לא ראתה עם מי היא ישנה.
כשישנתי ניסיתי להתרחק ממנה, שהיא תרגיש בנוח.
" הגענו " אמרתי אדיש.
" תודה " היא מילמלה ויצאה לכיוון הכיתה שלה.
השיעור שלי עוד לא התחיל אז נשארתי בחוץ.
" סעמק " אמרתי כשראיתי שסטפני באה לכיווני, אין לי כוח לשטויות שלה עכשיו.
" היי בייב " סטפני לחשה לי
" אמרתי לך אלף פעם לא לקרוא לי בייב " סיננתי
" טוב... רוצה פיצוי? " היא לחשה עם מבט ערמומי
לא היה לי כוח אליה, אבל אתמול לא זיינתי אף אחת בזכות מאיה אז דווקא מתאים לי על הבוקר.
" לכי לכיתה אני עוד מעט בא " סיננתי עם גלגול עיניים, היא חייכה והלכה לשם כמו ילדה טובה, אני אוהב את השליטה שלי על אנשים.
אני מרגיש יותר חזק כשאני מצליח להשפיע עליהם.
היא חיכתה לי בכיתה וישבה שם כמו אהבלה, זה לא מחרמן אף אחד, תפסיקי עם זה, מילמלתי לעצמי בראש וצחקתי.
" מה מצחיק בדיוק? " היא שאלה מסוקרנת
" לא עניינך " סיננתי
היא הורידה ישר את הבגדים שלה, כשנכנסתי היא הייתה רק עם חזייה ותחתונים.
" סתובבי " אמרתי לה מותש, והיא ישר הסתובבה על ארבע, הן תמיד אותו הדבר, כל מה שאומרים להן, הן עושות, זה נהיה מעצבן, למרות שזה לטובתי, אבל הן פתטיות.
קולות של אנחה וגניחות מילאו את החדר, עד ש...
נקודת מבט - מאיה
" תיגשי אליי לחדר המורים, אני אחכה לך שם " מר טוני אמר לי, הוא צריך לעזור לי באיזו עבודה, הקטע שאני לא יודעת איפה זה חדר המורים.
" אוקיי, תודה " מילמלתי
" רגע אבל איפ--- " נאנחתי באמצע כשהוא יצא ולא שמע את השאלה שלי.
אני לא מכירה פה אף אחד, אז הייתי צריכה לחפש בכל הבית ספר, פתחתי כל דלת ודלת עד שאני אמצא.
בהתחלה נכנסתי לחדר המוזיקה, חדר גדול מלא בכיסאות, למה קוראים לזה חדר מוזיקה? גיכחתי לעצמי
שאלתי איזו ילדה שהייתה שם אבל היא גם לא ידעה.
התייאשתי כבר, וראיתי דלת אחרונה במתחם, אז פתחתי אותה.
וראיתי את דן אם אני לא טועה ועוד מישהי מזדיינים על השולחן, מגניב בסך הכל.
" את קצת מפריעה " הילדה הזו זרקה לעברי
" אוקיי, מגניב, איפה החדר מורים? " סיננתי
דן היה נראה אדיש כאילו זה קורה לו תמיד, כי למי לא פותחים את הדלת בזמן שאתם מזדיינים?
והילדה הזו הייתה נראית נבוכה אבל ניסתה להשיג את צומת הלב שלי, שאני אקנא בה.
כן, אני אקנא במישהי שמזדיינת עם מישהו על שולחן בבית ספר, או בכלל להסכים להזדיין עם סטוציונר ולדעת שאין בניכם כלום, אני בחיים לא אעשה את זה.
היא מילמלה משהו כמו ללכת למאחורי הבניין, " תהנו " אמרתי להם וגיכחתי והבנתי כמה היא פטתית שהיא לא רואה עם מי היא שוכבת.
בסופו של דבר הגעתי אל חדר המורים, ועד שמצאתי אותו היה צלצול הביתה, אז לא הספקתי לעשות כלום.
מכת חום הכתה בי, ונזכרתי בקטעים מאתמול, מישהו ניסה לסמם אותי, ושניה אחר כך מישהו עזר לי ולקח אותי לבית.
ראיתי במעורפל, לא הצלחתי לראות את הפנים של הדמויות האלו.
אם הייתי יודעת מי לקח אותי לביתו הייתי אומרת לו תודה אבל באותו הזמן הייתי רוצה להרביץ לו, אני כל כך נבהלתי, חשבתי שהפכתי להיות אחת מהזונות האלו.
הלחץ דם שלי עלה, לא הצלחתי לראות כלום, לא זכרתי כלום, איבדתי הכרה.
הדבר היחידי שאני זוכרת זה שקמתי בבית חולים.
YOU ARE READING
I'm really sorry that I'm not that GIRL
Romanceפאק.... את משגעת אותי.. " הוא מלמל בזמן שהוא מתקרב אליי " אתה בוחר להשתגע " " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה אותך " הוא אמר והפרצופים שלנו היו כל כך קרובים שהרגשתי את נשימותיו. " מה אם אני אגיד לך שאני רוצה את אחותך? " את האמת? הוא גם " שיגע " אותי...
