PART 10

605 25 7
                                    

" מה זה הפאקינג מכתב הזה? " הוא הרים עליי את הקול.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודת מבט - מאיה

בתחילת שיעור ספרות כתבתי מכתב, מכתב שבו הרגשתי וסיפרתי על מה שקרה אתמול.
אני כל כך מתחרטת שעשיתי את זה.

" מאיה " דן לחש
" מי עשה לך את זה? " הוא שאל עם קול שלא הכרתי, הוא אף פעם לא היה רגיש ככה, מה קורה לו?

" אני.... " גמגמתי
" תסתכלי עליי בבקשה ותספרי לי מה עשה את זה " הוא לחש
" היה לו שיער חום וקעקוע של נץ בכתף? " הוא שאל
" כן.. " גמגמתי
" בן של זונה " הוא מלמל

" בואי אני אקח אותך הביתה " הוא הציע והסכמתי כמו טיפשה.

הנסיעה הייתה שקטה עד שדן שבר את השתיקה.
" הוא עשה לך את זה? " הוא אמר והסתכל לכיוון הצוואר שלי
לא אמרתי כלום, לא ידעתי מה לעשות
" חבל, אני הייתי עושה לך את זה " הוא לחש

" אוקיי, ואוו, תרגיע "
" סטפני לא תתנגד " הרמתי את קולי
הוא חייך מין חיול ניצחון, כאילו הוא ידע שזה מה שיצליח לגרום לי לדבר.

" יקירתי, את מקנאה בסטפני " הוא שאל מגכך
" מאוד " מילמלתי בציניות
" ותפסיק לקרוא לי ככה " הרמתי את קולי
" איך? " הוא שאל בתמימות מזוייפת
" יקירתי " חיקיתי את הקול המדהים שלו

הוא פשוט חייך ולא אמר כלום.

" למה לא רצית שידעו על גל? " שאלתי בעודי מתבוננת בו
" סתם " הוא מלמל
ישבתי שם וחיכיתי עד שהוא ידבר.
" כשגרנו בטקסס חברים שלי היו צוחקים עליה בגלל שהיא אוטיסטית "
" מאז אני מרחיק אותה מכל מי שאני מכיר " הוא ענה

" זה לא נראה כאילו נלחצת כשהייתי ליד גל " עקצתי אותו

" היא סיפרה לי על המפגש המקרי שלכן, וראיתי את מה שעשית בשבילה בבית ספר, כשראיתי אותך ידעתי שהיא בידיים טובות. "

חיוך עלה על פניי.

" את חייבת לחייך יותר " הוא קבע
" אין לי על מה לחייך " עניתי ואפילו לא שמתי לב שאמרתי את זה.
" למה שלא יהיה? " הוא שאל ובחן את תשובתי

" הנה זה פה " הורתי לו והוא חנה, זה הציל אותי מהמצב הזה, איך אני אגיד לו בדיוק שאני לא מתרגשת כבר מכלום ופעם אחרונה שחייכתי חיוך אמיתי היה לפניי חמש שנים?

" תודה " גמגמתי ויצאתי מהרכב לכיוון הבית שלי.

נקודת מבט - דן

עדיין חשבתי על המשפט שהיא אמרה לי, " אין לי על מה לחייך ", הרגשתי את העצב שלה, הרגשתי איך אני מתחבר לאמירה הזו.

כשהיא סיפרה לי על הבחור הזה ידעתי ישר שזה טרוויס, כשגל הייתה בת 5 הוא אנס אותה בסמטה ליד " MOON LIGHT ", קטרין תמיד הייתה לוקחת אותנו למסעדה הזו, בתקופה שהיא הייתה עוד אמי.

I'm really sorry that I'm not that GIRLWhere stories live. Discover now