יכולתי לצפות בשובל השתן הקפוא נופל על הרצפה ונשבר כמו זכוכית, והאמת- זה ממש הצחיק אותי, אבל החזקתי את עצמי שלא לצחוק כדי לא ליצור מבוכה שממילא הייתה אצל שני הצדדים. לאחר רגע ארוך של שתיקה מביכה, בו כמעט נחנקתי מלהחזיק את הצחוק והפרצוף שלי היה אדום כמו עגבניה, סכרי הצחוק נפרצו וגל של צחוק יצא מפי בהתפרצות ומילא את החדר. גם הארי ניסה לצחוק כדי לא להעליב אותי, אך לא הצליח. הוא תלה בי מבט כאילו עשיתי משהו בלתי ייאמן, משהו קסום, משהו מוזר... "שיט" פלטתי, קולט שהילד הזר והמוזר הזה שכמעט השתין עליי גילה על הסוד שלי, הסוד שאף אחד לא ידע. פתאום, שפתיו של הילד המתולתל (שעכשיו יכולתי לראות שגם יש לו עיניים ירוקות כמו שדה של פרחים)-
שדה של פרחים? אני אמרתי שדה של פרחים? אני כל כך מטומטם.
בכל מקרה, הן התחילו לנסות לזוז, כאילו יצאו מההלם וחיפשו מה להגיד. למה אני צריך את זה עכשיו, למה?!
לבסוף אחרי התלבטות של כמה שניות, שמעתי קול יוצא מהן:
"אתה נראה כמו מישהו מאוד... מבולבל" מזל שהתחיל לדבר, כבר התחלתי לחשוב שהוא פסל.
"זה... סיפור ארוך" השבתי בקצרה, משדר אליו את ההעדפה שלי לא לדבר על זה.
"אז איך קוראים לך, מר ״סיפור ארוך״?" כיבד את בקשתי.
"אני... אממממ... חייב ללכת" אמרתי מסנן לעברו, מתכוון ללכת.
"הארי, הארי סטיילס" אמר בקול רם מעט בכדי ללכוד את תשומת ליבי.
"נעים להכיר אותך הארי סטיילס, אבל באמת שאני חייב ל-"
"להציג את עצמך בפניי?" וואו. הוא ממש קרציה. מה זה כל כך דחוף לו?!
התעלמתי מחוצפתו ומהאמירה הלא נחוצה ויצאתי מדלת השירותים בעצבים. לא הרגשתי חייב להתנהג אליו בנימוס יותר.
"יופי לואי. כל השנים האלה שהסתרת את הסוד הזה ביסודיות ועכשיו איזה ילד מוזר משירותים מוזרים משתין עליך ומגלה את זה. ממש אחראי מצידך, אמא הייתה ממש גאה!" מלמלתי.
עצרתי במקומי. אני לא מאמין שאמרתי את זה כרגע. דמעות עמדו בעיניי. רציתי להרביץ לעצמי כל כך חזק ופשוט למות.
אולי אני פשוט אלך הביתה וזהו? הרי ממילא לא הולכים לקבל אותי, אני בכלל לא יודע מה אני עושה פה, אין לי בכלל יכולות שירה-
"אתה עושה את זה לכבוד אמא שלך" הקול המטומטם חזר לראשי. נהדר. עכשיו יש לי רגשות אשם ואני חייב להישאר פה.
הלכתי לשבת בפינה על המדרגות האפורות בעלות החספוס הקל, הייתי צריך שקט... להרגיע את עצמי. הקשבתי לצלילים: צלילי הגלגלים הנוסעים במהירות, הרוח השורקת באוזניי, מתחזקת מדי פעם. לפתע אוזניי קלטו צליל נשימות קל מאחוריי, אך לא הסתובבתי. שמעתי צליל של סוליית נעליים מתחככת במדרגות ובצד עייני יכולתי להבחין בתלתל עף ברוח. שיט זה הוא. מה הוא עושה פה?
YOU ARE READING
Frozen (L.T-H.S)
Fanfictionהסיפור לא גמור ולצערי לא אמשיך לכתוב אותו :( לואי הוא נער בודד שמנסה להגשים את החלום שלו, למרות הסוד האפל שמסתיר. אף אחד לא יודע על הסוד... עד שהארי כמעט משתין עליו. מכיל: מחשבות אובדניות, פגיעה עצמית, להט"ב, על טבעי, לארי. נכתב משתי נקודות המבט- של...
