פקחתי את עיניי באיטיות. ראשי עדיין כואב.
שמעתי מן צלצולי פעמון באוזניי, המבהילים את חושיי ומאלצים אותם לחזור לפעולה לאחר הזעזוע שחטפו.
הסתכלתי סביב בניסיון להבין איפה אני נמצא עכשיו. חשוך כאן, אבל יש כאן לבה שמאי-
לבה? אני עדיין בהולמס צ'אפל? אני עדיין באנגליה?!
מאיפה הלבה הגיעה?!
הדבר הבולט ביותר במקום הם הקירות (אם אפשר בכלל לקרוא להם כך) העשויים מאבני בזלת שחורות וקודרות, לבה לשעבר. הצורה בה הן מסודרות מזכירה קצת מאורה של דובים או רשעים, תלוי באיזה סרט אתם צופים.
עוד נגלה לעיניי בסריקה היסודית שהעברתי על המקום: לפידים בוערים בתוך סלסלאות התלויות במרחק שווה ומדויק אחת מהשנייה, מאירות קצת את המקום באור כתמתם וחם. זה באמת משפר קצת את האווירה במקום, אך הוא עדיין גורם לי חרדה.
סימני שאלה רבים על אודות המקום עלו בראשי, אבל זה היה הבולט ביותר מביניהם:
אם יש פה כל כך הרבה חום, כל כך הרבה אור... איך זה שהמקום מרגיש כל כך קודר?
וכך העברתי שעה שלמה, קשור לכיסא בחבל דק שעוד רגע חותך את עורקיי- בתהייה.
בשלב כלשהו (לדעתי זה היה לכבוד חגיגות השעתיים שלי במאורה המוזרה הזו), צליל צעדים של אנשים החל מתגנב ומהדהד בתוך חדר האבנים השחורות.
קול צעדיהם במסדרונות גבר, ואיתו גם התקווה שלי- אולי מישהו סוף כל סוף יוציא אותי מפה? יציל אותי מהריח המחניק של העשן בחדר ומחוסר הוודאות המוחלט שחילחל בתוכי מאותו הרגע שפקחתי את עיניי?
צמרמורת קרירה החלה עוברת בעור גופי, דואגת לכסות את כל שטחו. הם פה.
עצמתי את עיניי בזריזות, מניח את ראשי על כתפי ומעמיד פני ישן. לא יכולתי לראות מי היו אלה שנכנסו הנה, אך ניסיתי לזהות בעזרת קולם המוכר.
לבת שביניהם קול צרוד ועמוק, קול של אישה בעלת שיבה טובה, אישה שקולה ומתונה. אך עם זאת, קולה רועד וחש בסכנה כלשהי, בסיכון, בפחד המשתק ומרעיד את האיברים, ללא שליטה.
לבן שנכח במקום היה קול מרגיע ורגוע, מבטא בריטי מדופלם, ישן וטוב. אך עם כל הרוגע הנמצא בו, להבחין בהתאמצות שבקולו להרגיע את האישה היה קל מאוד.
לפתע הרגשתי זעזוע קטן, רעד קטן באיזור הכתף. האישה הניחה את ידה על כתפי, עטפה אותה. היא חמה. כעת ניתן לחוש בקמטים המקשטים את כף ידה, נותנים לי פיסת מידע בעולם שבו חסר.
"אז מה עושים איתו?" קול גברי הדוק הציץ מבעד כתפי השמאלית.
"אני מניחה שנחזיר אותו לביתו. לפחות עד שנדע מה עושים..." השיבה לו הקשישה באנחה.
YOU ARE READING
Frozen (L.T-H.S)
Fiksi Penggemarהסיפור לא גמור ולצערי לא אמשיך לכתוב אותו :( לואי הוא נער בודד שמנסה להגשים את החלום שלו, למרות הסוד האפל שמסתיר. אף אחד לא יודע על הסוד... עד שהארי כמעט משתין עליו. מכיל: מחשבות אובדניות, פגיעה עצמית, להט"ב, על טבעי, לארי. נכתב משתי נקודות המבט- של...
