12- לואי מקולקל

53 8 0
                                    

הבטתי באני השרוע על הרצפה, מחוסר הכרה. סימני שאלה רבים עלו בתודעתי ומחשבותיי. הסתבכתי עם מישהו? זה לא נשמע לי הגיוני. מישהו שונא אותי כל כך שהרביץ לי עד לכדי איבוד הכרה? זה מפחיד.

יופי, עוד משהו לדאוג לגביו.

עוד שבוע בדיוק מתחילות החזרות לאקס פקטור. אני לא חושב שאני מוכן לזה.

קרה כל כך הרבה מאז שנכנסתי בדלתות המבנה העצום של אקס פקטור. לא בהכרח הדלתות הראשיות, דלתות השירותים. שם הכל התחיל בעצם. כל ההתעסקות בכוחותיי שבה לאוויר, צפה בו ושוטטה כאילו הוצפנה במשך כל הזמן הזה וחיכתה שאוריד ממנה את הכיסוי המלא באבק, אחזיר אותה לחיי, אשחרר אותה ואתן לה לסחרר אותי שוב מחדש.

ועם חזרת תשומת הלב לכוחות שלי, הגיע עוד חוסר ביטחון לחיי- נטיותיי המיניות. אני יכול להתאהב בגבר. זה כל כך מוזר להגיד את זה בכזו החלטיות... אבל לא שיקרה עם זה אי פעם משהו. אני מתכנן להישאר לבד. פחות קשרים רגשיים=פחות צרות.

ודווקא הארי המדוכדך היה צריך לצפות במחזה הגילוי העצמי הזה. הארי המסכן. הוא סובל בגללי.

בהתחלה התנהגתי אליו בצורה מגעילה והיה עליו לסבול את התנהגותי וגישתי הדוחה, לאחר מכן נתתי לו להתקרב אליי אך בשיא הקירבה שברתי את ליבו, לקחתי ממנו את חירות גופו ועכשיו הוא עוד נחבל בגללי. אני אדם נורא. ודוחה.

עליי להקפיא את הלב שלי... זה המעט שאוכל לעשות.
טוב, עכשיו אני לא ממש יכול לעשות את זה כי אני צריך לפצח את תעלומת החלפת הגופים המסתורית שלי ושל הארי, כדי שלא אהרוג את הגוף שלו.

"לואי?" נשמעה קריאה חלושה מאחורי שקטעה את קו המחשבה שלי. הסתובבתי בבהלה כשזיהיתי את קולי, זה לא הייתי אני... רגע, הארי התעורר?!

"הארי! אתה בסדר?!" שאלתי בדאגה בעודי רץ לכיוונו, מתנהג קצת כאילו אני אימו.

"מה- למה שלא אהיה בסדר לואי?" שאל בחוסר הבנה עת שהוא משפשף את ראשו.

"אולי כי נחבטת בראשך ומצאתי את הגוף שלי מחוסר הכרה על השיח בכניסה לבית?" שאלתי בחוסר הבנה. "מזל שזה הייתי אני ולא מישהו אחר" ציינתי בפניו, מפגין שמץ של התנשאות.

"כואב לי הראש..." אמר במרמור שעה שעיסה את צידי ראשו בעזרת אצבעותיו.

"שאביא לך משהו?" שאלתי בדאגה, אם יקרה לו משהו זה יהיה באשמתי. הרי אני סוג של אחראי עליו כרגע, לא? אני האדם היחידי שיכול לדבר אליו, האדם היחיד שיכול להבין את פשר ההתנהגות המוזרה שלי... האדם היחיד שיודע שמי שמדבר בתוך הגוף הזה זה לא אני.

"לא תודה" אמר בזלזול וגילגל את עיניו. אני נראה ממש רשע כשאני עושה את המבט הזה.

התעלמתי מחוצפתו והתחלתי בתחקיר החושפני שעמדתי להעביר עליו. מגיעות לי תשובות, לא? זה הגוף שלי שספג את המכה.

Frozen (L.T-H.S)Where stories live. Discover now