13- על החיים ועל המוות

52 8 0
                                    

עוד 3 ימים מתחיל מחנה האימונים של אקס פקטור, אני מתרגש יותר ממה שאי פעם יכולתי לדמיין.

אני, נייל, לואי, וליאם עומדים להתאחד סוף סוף כלהקה.
אנחנו עומדים לשיר את "torn", ואני עומד לעשות קולות רקע (מהגוף של לואי) ולואי מהגוף שלי יחד עם ליאם ינהיג את השירה.

אני לא מבין למה לא נותנים לקול של לואי יותר במה, יש לו קול ממש מיוחד...

מזג האוויר בחוץ לא נראה להיט. השמיים מציגים שמץ של אפלוליות ששוררת אי שם בחוץ. אני שונא ימים כאלה. ימים שבהם השמיים נראים כאילו עומדים להוריד גשם, מפיחים בך תקווה, אבל בסוף היום מאכזבים אותך ולא מורידים אפילו טיפה.

בזמן שהתבוננתי בשמיים האפורים, החל כאב חד לחדור דרך ראשי, עמוק אל תוכו, כאילו מישהו לוקח סכינים ותוקע אותם אחד אחד בראשי. זה היה כאב חד, מרטיט חושים.

לפתע החלון שמלפניי יצא בנטייה הצידה, מסתובב על צירו- ואיתו גם הפיקניק שלי, של אמא ושל ג'מה בתמונה התלויה על הקיר. בעצם, החדר כולו החל מסתובב לצד ימין, ממשיך עד שכמעט עושה סיבוב שלם, כמו גלגל ענק או לולאות ברכבת הרים מהירה.

תחושת החרדה בתוכי גברה והלחץ עלה.

כל החדר הסתובב, והרגשתי סחרחורת איומה.

"הארי?" לואי שאל בדיוק כשעבר על ידי.

לא יכולתי לענות לו, רק אחזתי בראשי בחוזקה, בתקווה שהוא יבין את הרמז. הוא אכן הבין.

הוא התיישב ברוגע לצידי והשחיל את ידיו בין ידיי כך שיוכלו להחזיק אותי חזק, הוא בעצם ניסה לייצב אותי.

ידיו כרכו את סביב פרקי ידיי, עיניו הכחולות הסתכלו על שלי, ניסו לחדור דרכן ולהרגיע אותן רק בזכות מבט בודד.

ופתאום, הסחרחורת נרגעה. עברה, כאילו לא הייתה.
אני לא יודע אם זה ממש הגיוני, או איך לעזאזל זה קרה, אבל אני יודע דבר אחד: לואי צריך לקבל טיפול רפואי על זה. הוא לא יוכל להתמודד עם זה בעצמו. למרות שאני לא יודע אם זה קורה לו על בסיס קבוע, אבל אם כן... שיט, זה קשה.

נאנחתי בכבדות ונשכבתי אחורה, על הספה, עוצם את עיניי ותופס עם ידי את העצם העליונה של האף שלי.

"אתה בסדר?" שמעתי את קולי ונבהלתי לרגע, נזכר שזה לואי פעם נוספת.

"א-אני חושב שכן" עניתי בקולו המתוק.

לפתע כאב חד תקף אותי בשנית, במקום בו האדם הבלתי-מזוהה נתן לי אגרוף.

"א-אאו" נאנחתי שוב ואחזתי בשיערי בחוזקה, מסיח את דעתי מהכאב.

"אלך להביא לך מים, אולי זה ישפר את המצב" אמר לואי ברוגע.

הנהנתי לעברו ונשכבתי על הצד בעוד עיניי מתחילות להיעצם, וחושך כבד נופל על ראשי.

Frozen (L.T-H.S)Where stories live. Discover now