10- אדום כנגד לבן

68 9 2
                                    

*אזהרה: פגיעה עצמית*

נקודת מבט הארי (בגוף של לואי)

ישבתי על רצפת השירותים הקרה ודיברתי לעצמי, בזמן שהרצפה התחדשה בכתמים בצבע אדום כהה, סמיך אך מבריק באור המנורה הלבנה התלויה ברשלנות על התקרה. אני לא אתפלא אם יום אחד היא פשוט תיפול למישהו על הראש, הרי היא כבר התחילה בתהליך ההזדקנות- היא נחלשת, היא מהבהבת. הוא מן מודיעה על המצוקה שלה לעולם, מתחננת שמישהו יבוא לעזור לה.

הזדהיתי איתה.

צפיתי בשביל האדום הנוזל על ידי ממשיך לזלוג ולהתארך. אדום כנגד לבן. על השביל האדום נחתה דמעה קטנה, אך עד מהרה היא השתלבה בתוך ההמון ונבלעה בתוכו, הפכה אדומה גם היא.

9 חודשים עברו מאז הפעם האחרונה... היצר הזה ישב אצלי עמוק בבטן, כמו עובר. הוא חיכה לרגע המתאים לצאת. להרוס לי את החיים שוב.

הרגשתי רגשות אשם. הרי זה לא הגוף שלי, למה לי להרוס גוף של מישהו אחר? זה לא שייך לי.

אבל אני לא יכולתי יותר, הגעתי אל סף משבר. אני טיפש.

הייתי חייב להרגיש את הכאב, לטעום ממנו עוד פעם אחת, הטעם המר של ההענשה העצמית שלי. זה הגיע לי. על כל התקופה האחרונה. אני הייתי צריך לעשות זאת כבר מזמן.

"הארי? אתה שם?" שמעתי קול מוכר דופק על הדלת בחוזקה, הקול שלי. לואי.

"אני פה, אני בסדר.." עניתי בסינון בעודי צופה במראה המוכר של החולצה האפורה שהפכה לאדומה. אני צריך להעלים את זה.

"הארי אני יכול להיכנס רגע?" אמר ברוגע.

"לא" עניתי ללא היסוס.

"הארי, תן לי להכנס" אמר בקצת יותר תוקפניות.

"לא. ל' ו-א'. מה לא מובן?" עניתי בחוצפה, מבלי להתחשב ברגשותיו מבעד לדלת, ממשיך בתעסוקתי.

הדפיקות על הדלת נעשו חזקות יותר ויותר, כאילו מישהו מנסה... לשבור אותה.

"לואי מה אתה עושה?" אמרתי בניסיון להרים את קולי, אך לא בדיוק הצלחתי. שבירת קול ארורה.

"אם אתה לא תפתח לי, אני אפתח לעצמי" צעק בתגובה. "הרי בשביל מה בדיוק יש לי גוף גבוה ושרירי?" אמר, מעלה חיוך קטן על פניי אך עוזר לי מיד להחזיר את ראשי לסיטואציה.

"מה? לואי לא" השבתי בקול שיצא קצת מבוהל מפי.

"אני עוד... אכנס!" אמר בעוד גרונו משמיע קולות מאמץ.

נאנחתי לרגע ונתמכתי ברצפה על מנת לקום. שתי ידיי חשו בקור הקודר של הרצפה חודר לעצמותיי במהירות דרך הפצעים. הוא שחה בתוך הורידים שלי והפיץ את הכפור בכל חלקי הגוף. הרגשתי משותק לרגע. אמנם הקור עוד לא הספיק להגיע אל הרגליים, הוא עוד לא הספיק להקפיא אותן, אז הנחתי אותן במרווח קטן אחת מהשנייה כך שאוכל לקום בזריזות.

Frozen (L.T-H.S)Where stories live. Discover now