גורל//לארי סטיילינסון

פרק 2

נ.מ כללית - הארי
בוקר.
יום חדש.
הצלצול של השעון המעורר העיר את הארי.
להארי היו הלילה חלומות מאוד מגוונים.
על לואי.
זה מאוד מוזר, והוא קיווה שזה יעבור.
הוא פיהק בעייפות והתעורר לגמרי בשנייה שנזכר שיש לו היום רצח חשוב לבצע.
כמובן שלא הוא מבצע את הרצח אבל עדיין, הוא צריך להיות נוכח.
הוא קם מהמיטה וצעד באיטיות לעבר המקלחת להטיל את מימיו ולעשות את ארגוני הבוקר שלו כשעוד פיהוק ברח מבין שפתיו.
כשסיים, ניגש לעבר חדרו ולבש את הבגדים השחורים שישמשו אותו בחלק הראשון של היום, אותם הוציא בערב שלפני, והניח על הכסא שליד מיטתו.
הוא לבש סקיני ג׳ינס שחור עם קרעים בברכיים, חולצה קצרה שחורה וסוואטצ׳ארט שחור, עם נעלי נייק שחורות.
כשסיים להתלבש אסף את שיערו המתולתל לקוקו גבוה, לקח את הטלפון שלו וירד במורד המדרגות למטבח שנמצא בקומת הכניסה.
כשהגיע למטבח עיניו הבחינו בנייל, ליאם וזאין שכבר ישבו מוכנים לפעולה בשולחן אוכלים את ארוחת הבוקר שלהם.
כמובן שגם הם לא הולכים לבצע את הרצח.
הארי לעולם לא יבקש או ביקש מהם לעשות משהו שהוא בעצמו לא מוכן לעשות.
״אתם זוכרים שיש היום את הרצח של דימה קורושוב נכון?״, שאל הארי את השלושה כשהתיישב ליד נייל בשולחן האוכל מוודא שהם לא סתם התלבשו למכון הכושר או משהו בסגנון.
״איך אפשר לשכוח הארי? אתה כבר שבועיים מדבר על היום שניפטר ממנו בלי סוף״, ענה ליאם להארי ומיד לאחר מכן הכניס חתיכה נוספת של עגבניה לפיו.
״סטיב כמה זמן עד שהאוכל שלי מוכן?״ שאל הארי את סטיב אחד הטבחים לאחר כמה דקות ושבר את השתיקה ששררה בחדר.
״חצי דקה וזה אצלך מר סטיילס״.
״כבר החלטת מי הולך לבצע את הרצח?״, זאין שאל את הארי והפנה את מבטו אליו.
״כן, ביקשתי מניק שיעשה את זה והוא יגיע עוד חצי שעה עם הרכבים ושאר האנשים שלי״.
זאין הנהן, וסטיב הגיש להארי את האוכל שלו.

—

הארי והבנים סיימו לאכול כשהגיעה השעה 10:30, ויצאו מהאחוזה לכיוון הרכבים שהארי דאג שיגיעו מראש.
הבגדים של הארבעה היו תואמים, וכולם דאגו להוסיף כפפות בד שחורות כדי להימנע מטביעות אצבעות בזירת הרצח.
הארי דאג מראש שהאנשים שלו יתחברו למערכת מצלמות האבטחה והאזעקות של המשרדים של דימה, כדי שיוכלו לכבות אותן ולוודא שאין שום ראיות.
הוא תכנן את הכל מראש, ככה שאם הכל ילך חלק לא אמורות להיות בעיות.
הם הגיעו לכתובת בה הולך להתבצע הרצח ויצאו מהרכבים, אחרי שהארי וידא שהכל כמו שתיכנן.

נ.מ הארי
נכנסנו בשקט לתוך המבנה והלכנו במסדרון עד שמצאנו את המשרד הנכון.
כמו שחשבנו דימה היחיד בבניין ככה שלא יהיו לנו בעיות.
פתחתי את הדלת בחוזקה עם הכתף שלי, ותוך שנייה האנשים שלי נכנסו לחדר ותפסו את דימה כדי שלא יברח או ינסה להתקשר למישהו.
לפני שעשינו צעד או דיברנו דאגנו לבדוק שהוא לא התקשר לאף אחד או דאג שיהיו ראיות שיפלילו אותנו.
התקרבתי לדימה, לוחש לו באוזן.
״אז מה קורה קורשוב? המון זמן לא התראנו. אני מנחש שהתגעגעת אליי קצת לא?״, ומיד לאחר מכן הכנסתי לו אגרוף לאף.
דם התחיל לנזול מאפו והנחתי ששברתי לו אותו.
זה לא באמת משנה כי גם ככה עוד כמה דקות הוא יהיה מת.
נייל התקרב אליו אחריי.
״קצת מרחת אותנו קורשוב אתה לא חושב? לפי המקורות שלי בכלל לא תכננת להחזיר את החוב שלך ואתה יודע מה קורה למי שמשקר לסטיילס נכון?״.
דימה גיחך ונייל התעצבן והכניס לו אגרוף בבטן.
דימה הוציא יללת כאב.
פחדן.
אני מבין למה העסק שלו לא מצליח.
הוא פחדן קטן והוא מצפה לגבור עליי או על בוגרשוב.
ליאם וזאין התקרבו אליו וקשרו אותו לכיסא עליו ישב.
״אני קורשוב שהאזהרה שקיבלת לפני חודש לא עבדה עליך מה שאומר שאתה יודע מה הולך לקרות עכשיו נכון? טוב היה נחמד להכיר״, גיחכתי בארסיות וסימנתי לנייל זאין וליאם שזה הזמן שלנו לעזוב.
לפני שיצאתי הלכתי לניק והאנשים שלי.
״תסיימו איתו, ואני מזכיר לכם לא לנסות לעבוד אליי כי אני אדע אם לא ביצעתם את המשימה שלכם בדיוק כמו שביקשתי. אני לא צריך להזכיר לכם מה קרה לברנדון שניסה לעבוד עליי עם הרצח של אדווין קמרון נכון?״, שאלתי אותם והם הנהנו בקשיחות אז הנחתי לעצמי לצאת מהמבנה.
הם לא יודעים שעל הבגדים של כל אחד מהם יש מצלמות ככה שהאנשים שלי שברכבים יוודאו שבאמת קורה מה שצריך לקרות, וליתר ביטחון אני אכנס אחר כך לבדוק שלדימה באמת אין דופק.
יצאתי מהמבנה ואמרתי לניק באוזניה שהוא יכול לירות.
שנייה אח״כ שמענו 3 יריות. הסתכלתי על אחד מהאנשים שלי שסימן לי עם הראש שהכל טוב וחיכיתי שהם יצאו מהמבנה כדי שאוכל להיכנס לבדוק שהכל באמת בסדר.
כשהם יצאו וחזרו בחזרה לרכבים נכנסתי למבנה ובדקתי שלדימה באמת אין דופק.
הריח של הדם חדר לאפי ותחושת בחילה התחילה להיווצר בבטני.
זה הזכיר לי את אבא שלי.
ניענתי את ראשי בחוזקה והנחתי את ידי על עורו הקר.
כשראיתי שאין דופק יצאתי משם בלי לבזבז שנייה נוספת במקום.
כשהגעתי לאוטו אמרתי לאחד האנשים שלי שאפשר להפעיל בחזרה את הכל והתחלנו בנסיעה בחזרה לאחוזה.