גורל//לארי סטיילינסון

פרק 13

לפני שאני אתחיל, קיבלתי כמה שאלות לגביי זאין למרות שמה שהיה איתו היה ממזמן.
אני לא הולכת להוציא אותו מהסיפור כי זה אומר לפגוע בליאם (אני לא זיאם סתם הוספתי את זה לסיפור).
אני אבהיר שאני ממש לא תומכת בו, ואני כן ot5. בדיוק כמו שאני לא מוציאה אותו מהלהקה ואני חושבת שהוא הוסיף המון ללהקה, ככה גם לגבי הסיפור
⚠️הפרקים הקרובים יהיו טריגרים לפי מה שאני יודעת שהסטנדרט לטריגרי מידי אז קחו את זה בחשבון⚠️
ולפרק🤍
נ.מ ראיין - חודשיים אחרי הפרק האחרון
״אתה שם כבר חודשיים ועדיין לא הבאת לנו כלום חוץ מזה שלסטיילס יש איזה בובה שהוא צמוד אליה!״.
גילגלתי את עיניי.
האיש הזה כל-כך מעצבן לפעמים.
״אתה מקשיב בכלל?!״.
״כן בוס, אני מקשיב. אמרתי לך שאני צריך את את האמון שלי!. אתה רוצה לפגוע בסטיילס?, אז תחטוף כבר את החבר הזה שלו!״.
״ואיך אני אמור לעשות את זה אדון ראיין ג׳ונסון?״.
״הילד הזה הולך לבית ספר. אני אוציא היום את המידע על זה ואעדכן אותך״.
השיחה נותקה.
יופי.
חתיכת מזדיין הבוס הזה.
יש לו גם שם של נקבה.
עלאק אוליב קארי.
עוד צרפתי מזוין.
שילך לתקוע באגט בתחת וימצוץ קוראסון.
היה מת לנצח את סטיילס.
איך שסטיילס קולט שהבובה הקטנה שלו נחטפה הוא מפוצץ לאוליב תנשמה.
ומה שאוליב לא יודע זה שאני הולך להפליל אותו.
הבן זונה המסכן לא יודע שאני יודע שהוא זה שרצח את אחותי.
הוא חטף אותה ואז רצח אותה.
חתיכת מוצץ לאבא שלו.

נ.מ לואי
בוקר.
המיטה ריקה אז אני מניח שהארי במשרד או בחדר הכושר.
עוד שבוע אני מסיים את כיתה יא!.
קמתי מהמיטה ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי.
לבשתי לבית הספר חולצה קצרה לבנה של אדידס, וג׳ינס שחור של ליווייס.
בחודשיים האלה הארי עזר לי, השמנתי קצת והתחלתי לאהוב את עצמי ולהיפטר מהפרעות האכילה.
אני מודה כל יום על כך שיש לי אותו.
הטלפון שלי מצלצל ועל הצג ׳שון הטיפשון💪🏻׳.
״מה קורה אחי?״.
״הכל אחלה, אני במאפייה שאמרת לי עוד חצי שעה״.
״סבבה נדבר״.
ניתקתי את השיחה.
הכל השתנה כל-כך הרבה.
ירדתי במעלית עם התיק שלי לקומת הכניסה.
״היי ראיין מה קורה?״.
״הכל אחלה. שומע?, בן דוד שלי מחפש תיכון חדש, איך קוראים לתיכון שלך?״.
״אממ סת׳, למה דווקא שלי?״.
״כי הם ואני חדשים, אנחנו לא מכירים כאן כלום״.
״אה מגניב״.
זה היה מוזר.
בטח יש להם פעולה אם ראיין נמצא כאן.
לקחתי קורנפלקס והתיישבתי לאכול.
הרגשתי נשיקה על ראשי.
״היי בייב איך ישנת?״.
חיבקתי אותו כל-כך חזק.
הוא יודע שאני שונא להתעורר כשהוא לא שם.
״ישנתי טוב עד שהלכת״.
״אני מצטער יש היום משהו חשוב והייתי צריך לקום מוקדם״.
״אני אוהב אותך הארי״.
״גם אני אותך קטנצ׳יק, אתה צריך הסעה למאפייה?״.
״כן״.