נ.מ לואי -
"אתה מוכן?" נייל קרא מהסלון, הסתכלתי במראה והעברתי יד בשיער כדי לסדר אותו קצת
יצאתי מהחדר נייל הסתכל עליי ושרק
"אם הייתי גיי לגמרי הייתי יוצא איתך." הוא אמר
"מי אמר שאני הייתי יוצא איתך?" שאלתי בחיוך, הוא גיחך והתקדם לעבר הדלת
"זה טוב תשמור על הביטחון הזה גם שנהיה שם."
התחלתי ללכת אחריו
"מה?...יש לי ביטחון עצמי תמיד!" קראתי אחריו
הוא הסתובב אליי,
"כן, אבל אתה מראה אותו רק לידי."
נאנחתי ויצאתי אחריו מהדלת
יש לי ביטחון עצמי.....
אני כל כך יפה, למה שלא יהיה לי?
אבל אם זה פשוט מרגיש לי יותר בנוח, כי הוא חבר שלי והוא לא ישפוט אותי לעולם.
באתי להכנס למושב הנהג "וואו, לא, תצא מפה הרגע." נייל אמר בלחץ, מה עשיתי?
"מה..?"
"אתה ממש לא נוהג, אין עוד כסף בשביל רכב חדש."
"נו באמת נייל...." מלמלתי
"אתה לא זוכר מה קרה בשבוע שעבר?" הוא אמר בחיוך,
קמתי ועברתי למושב שליד הנהג, הוא סתם מגזים....זו הייתה כמעט תאונה קטנטנה.....
מה? למי זה לא קרה?
"אתה מגזים." פלטתי
"מה שתגיד פשוט תשתוק, תהיה יפה, ותשב."
הוא אמר וחייכתי, ידעתי שהוא חושב שאני יפה.
הרי כולם חושבים שאני יפה, יש שיגידו לוהט.
רציתי להגיד משהו אך לא מצאתי את המילים?
איך אני אומר לו את זה?
אוי זה מביך
"ונייל..." התחלתי להגיד בזהירות
הוא סובב את המבט אליי לרגע והחזיר את מבטו לכביש.
"כן?" הוא שאל,
שתקתי לכמה רגעים, שומע רק את השקט של הגלגלים שנעים על הכביש במהירות
"אמ...אשמח שבנתיים לא תגיד משהו על הנטייה המינית שלי..." אמרתי והוא הסתכל עליי פוער עיניו,
"אתה יודע..רק בינתיים....עד שאני ירגיש שאני מוכן לספר..." הוספתי בשקט, זה מביך.
"אתה עדיין פוחד בגלל מה שקרה עם אבא שלך?" הוא שאל בשקט
"אני לא יודע, אני חושב?" חצי שאלתי חצי אמרתי, הוא שתק.
"אז בסדר?" שאלתי
הוא בלע רוק בכבדות והנהן, נראה קצת לחוץ מהרגיל, "כן בטח..." הוא מלמל
חייכתי "תודה."
למרות שכבר סיפרתי לאן, אימו של הארי,
סיפרתי לה הכל, אני לא יודע אפילו למה, הרגשתי כל כך אבוד והיא הייתה שם כל כך נחמדה ומבינה, הרגשתי שזה היה חסר לי, דמות אימהית.
הייתי חייב לספר למישהו, והיא הייתה שם, כל כך מכילה ואוהבת, ואני מודה לה.
אבל ביינתים אני מעדיף שלא לספר הארי, אם הוא לא יקבל את זה? למרות שאם אמא שלו הייתה כה נחמדה... אולי גם הוא כמוה?
הוא נראה איש נחמד...אני חושב¿
"לואי? למה נהיית כזה שקט פתאום?" נייל שאל וברגע קטע את מחשבותיי הרבות
"זה כלום..." מלמלתי
"עוד כמה זמן נגיע?" שאלתי מנסה במהירות לשנות את הנושא
"כמה דקות...זה די קרוב אלינו." הוא אמר בחיוך,
הוא שתק לרגע והסתכל עליי
"תגיד לואי..." מלמל
הסתכלתי עליו במבט שואל, מה?
"חשבת על הארי גם בקטע הרומנטי?" שאל בזהירות, פרעתי את עייני, הארי?
בקטע רומנטי...? כאילו זוגיות..? חבר..?
מה...לא!
"למה אתה חושב כך?" שאלתי בזהירות
"אנחנו די הולכים עכשיו לארוחת ערב...בבית של אמא שלו.." הוא מלמל, גיכחתי
"כי היא הזמינה אותי, אחרי שדיברנו בסופר אתה זוכר?"
"כן.." מלמל
"מה אבל הארי לא נראה לך בתור אופציה?" שאל בזהירות
"לא, למה?" שאלתי
הארי נראה נחמד...אבל אני לא רוצה זוגיות...
זה מיותר.
YOU ARE READING
האושר האמיתי//לארי סטיילינסון
Acciónסיפור על לואי והארי. הסיפור מכיל- •תוכן מיני •שפה גסה תחילת כתיבה - 13.6.21 2-#harry - 18.7.21 1-#lover - 18.7.21 1-#larrystylinson - 21.8.21 1-#ספרותחובבים -21.8.21
