נ.מ לואי -
הוא הביט לתוך עייני בחיוך,
הרגשתי מובך, השפלתי את ראשי והוא מיד תפס בסנטרי והרים את מבטי שוב כדי שאסתכל לתוך עיניו, כל כך יפות.
"אתה יפה לואי, שלא תעז להשפיל את מבטך."
הרגשתי את ליבי פועם במהירות, הוא אמר שאני יפה.
הרגשתי מישהו מנער אותי בחוזקה,
"לא..." מלמלתי, אני רוצה לישון!!
"לואי...." נייל קרא לי, קמתי והסתכלתי סביבי
נייל התיישב על הכסא שבחדר שלי, נאנחתי והעברתי יד בשיער
למה הוא העיר אותי?
פתאום פלאשבקים מהחלום עלו, מה- אני חלמתי עליי ועל....הארי?! זה הרגיש כל כך אמיתי...
זה נייל! הוא הכניס לי את זה לראש!
"לואי אתה חיוור קרה משהו?" נייל שאל בדאגה,
לא,לא,לא,לא זה לא יכול להיות...בחיים לא קרה לי דבר כזה.
נאנחתי בייאוש "נייל אני חייב למצוא עבודה."
אמרתי בתסכול, אני צריך תעסוקה. משהו שיעסיק אותי ולא אחשוב על שטויות.
"עבודה?" הוא שאל מבולבל
"כן, עבודה נייל." עניתי
"אתה? לואי? רוצה עבודה?" הוא שאל שוב, הוא לא שמע אותי בפעם הראשונה?
"כן." עניתי שוב
פתאום הוא פרץ בצחוק מתגלגל
"מה עובר עליך לואי?" מה עובר עלי?! מה עובר עליו!
"אתה יכול לעזור לי למצוא עבודה או לא?" שאלתי בקוצר רוח
הוא הפסיק לצחוק מבטו הפך מבולבל
"אתה רציני?" שאל שוב, נאנחתי הוא לא שומע אותי?
"טוב..אם אתה רוצה, אני יעזור לך לקבל עבודה במשרדים שלנו." הוא אמר, הנהנתי בתודה וקמתי "ועכשיו אם תסלח לי, אני עסוק." אמרתי והוא גיחך, משהו מצחיק?
"עסוק? מה כבר יש לך לעשות?" הוא שאל
"להתקלח." עניתי ונכנסתי למקלחת שומע אותו מתחיל להגיד משהו, אבל זה לא משנה כנראה זה לא חשוב...
_____
יצאתי מהמקלחת מגבת עטופה סביב מותניי, אני צמא...נייל עוד מעט צריך לצאת לעבודה.., לא נורא אלך עם מגבת בינתיים, אני לא מובך מנייל, הוא כמו אח שלי.
התחלתי להכין לי קפה, שמעתי את הדלת נפתחת הנחתי שזה נייל, "נייל צריך ללכת לסופר המקרר ריק." אמרתי, מישהו צריך לדאוג שנאכל משהו.
שמעתי את השקט, משהו פה לא הגיוני, נייל שקט?
"נייל?" שאלתי והסתובבתי, הרגשתי את הפנים שלי עולות באש, הארי נשען על השולחן שמאחורי בחיוך קטן, הארי...?!
איפה נייל?!
הרגשתי את מבטו של הארי בוחן את גופי הסתכלתי עליו ראיתי שהוא נושך את שפתיו,
מה יש לו?
הסתכלתי על עצמי, פאק.
אני עם מגבת, שכחתי מזה לגמרי, זה לא קורה עכשיו.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי, בחיים לא הרגשתי כל כך נבוך.
"איזו קבלת פנים נחמדה." הוא אמר בחיוך, למה הוא מתכוון?
"בכל מקרה באתי לאסוף את נייל לעבודה יש לו פנצ'ר או משהו." הוא הוסיף
מתי הוא ונייל הספיקו להפוך לחברים?
הלב שלי דפק במהירות, זה הכל בגלל נייל....
אני אהרוג את הבלונדיני הזה!
"ואיפה נייל?" שאלתי בזהירות, מנסה להתעלם מהעובדה שרק מגבת עטופה סביב מותני,
"אני לא יודע אתה זה שגר איתו." הוא אמר, גלגלתי את עייני, איך אני נחלץ מהמצב המביך הזה?....
שמעתי צעדים מהירים מתקרבים אלינו, נאנחתי בהקלה..זה נייל...
הוא הסתכל עלי וגיחך "לואי?..מה..?" הוא הסתכל עליי, שלחתי לעברו מבט כעוס, הרי זה הכל באשמתו!
הוא צחק בקול, אני יודע בדיוק על מה המטומטם הזה חושב.
הסתובבתי וראיתי שהארי עדיין בוהה בי בחיוך, זה גרם ללב שלי לקפוץ מהתרגשות, אבל ניסיתי להתאפס על עצמי.
"טוב הייתי שמח לדבר איתכם אבל אני עסוק." אמרתי והלכתי לחדר שלי, שומע את נייל צועק אחרי "עסוק? לואי אתה לא עושה כלום כל היום!" שמעתי גם צחוק שאני מניח שהיה שייך להארי, טמנתי את ראשי בכפות ידי ונאנחתי, אני לא מאמין שזה קרה לי! זה כל כך מביך!
ועוד היום בבוקר חלמתי עליו...מה לעזאזל הבעיה שלי?
____
נ.מ הארי-
הנסיעה הייתה שקטה עד שנייל דיבר "אני מצטער על הבוקר, משהו עובר על לואי." הוא אמר, למה הוא מתנצל
"לא הייתה לי בעיה עם זה." אמרתי בחיוך, הלואי הקטן הזה פאקינג לוהט.
כשראיתי אותו עם המגבת סביב מותניו רציתי רק להעיף אותה ממנו ו-
"הארי למה אתה מחייך?" הוא שאל פתאום, אני צריך להתאפס על עצמי, לואי הוא כנראה לא אחד שישכב עם מישהו בלי להתחייב, מה שאומר שהוא לא בשבילי, אני יפגע בו.
"אני לא מחייך." עניתי
נייל חייך וצחק "אני חושב שאני יודע על מה אתה חושב." הוא אמר,
"לואי רק עם מגבת די לוהט לא?" הוא שאל, הבלונדיני הזה שם לב להכל,
"מה...אני לא יודע על מה אתה מדבר." עניתי
"בטח.." הוא מלמל
"אגב תודה שאתה מקפיץ אותי הרכב מת, והפעם זו לא אשמתו של לואי." הוא נאנח, החברות בינהם נראית ממש מקסימה.
"אמא שלי ממש נהנתה אתמול." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה, הוא חייך
"גם לואי." הוא אמר, אחרי כמה דקות הוא התחיל לצחוק, הסתכלתי עליו מבולבל מה?
"הוא היה נבוך אחרי זה." הוא אמר
"למה?" שאלתי
"אני לא יודע, כנראה בגלל שהוא נפל עליך או משהו." הוא מלמל
"הוא בקושי דיבר, ואם כן זה היה עם אמא שלי." אמרתי, נייל אמר שלואי ביישן אבל לא חשבתי שעד כדי כך.
"שתכיר אותו תבין כמה הוא לא ביישן." הוא אמר "פשוט לוקח לו זמן להפתח לאנשים חדשים." הוא המשיך,
עוברת בגופי צמרמורת קלה, כשאני נזכר בעיניו הכחולות והמתוקות, אני מיד מנער את ראשי, זה לא אמור להשפיע עליי.
YOU ARE READING
האושר האמיתי//לארי סטיילינסון
Actionסיפור על לואי והארי. הסיפור מכיל- •תוכן מיני •שפה גסה תחילת כתיבה - 13.6.21 2-#harry - 18.7.21 1-#lover - 18.7.21 1-#larrystylinson - 21.8.21 1-#ספרותחובבים -21.8.21
