האושר האמיתי//לארי סטיילינסון

פרק 21

נ.מ הארי-

נשכבתי ליד לואי ונאנחתי, אנחנו במיטה שלי, אחרי היום המעייף הזה, אחיות של לואי ישנות אצלו בחדר, והוא בא לדירה שלי היום.

אנחנו כבר רגילים לזה שאנחנו ישנים ביחד בבית שלו ושל נייל, כי נייל טוען ש"אתה גונב לי את לואי, והוא היה חבר שלי לפניך"

הרגשתי את לואי מתקרב אליי לאט, הסתובבתי אליו וליטפתי את שיערו, אני לא מאמין שאני בזוגיות. ועוד עם אדם מדהים כמוהו.

הרגשתי אותו מנשק אותי בצוואר, נשיקות קטנות ועדינות.
הוא נצמד אליי בחוזקה,
"לואי, מה-"
הוא השתיק אותי בכך שנישק אותי, נישקתי אותו והחזקתי בישבנו,

הוא היה נראה להוט.
הנשיקה רק נהייתה עמוקה ומסורבלת,
עליתי מעליו והחזקתי את עצמי עם המרפקים על המיטה כדי לא להכביד עליו, גופי היה בין רגליו, יכולתי כבר להרגיש את המתיחה המענגת שבין רגליי,

הפסקתי את הנשיקה כדי לעבור לנשק אותו בצוואר, אבל מיד שראיתי את המבט שהיה לו בעיניים, נעצרתי.
היה לו מבט מפוחד.
זרקתי את עצמי למיטה ונאנחתי,

הוא הסתכל עלי מבולבל,
"הארי, למה-"
"מה ניסית לעשות?" קטעתי אותו,
הוא בלע את רוקו בכבדות, "אני..." הוא מלמל, "רק ניסיתי...ל..." הוא נראה כאילו הוא מחפש את המילים הנכונות,

"ניסית ל?"
הוא עצם את עיניו, "רציתי לגרום לך להיות שמח," הוא אמר לבסוף,
ואז הכתה בי ההבנה.

הוא ניסה לספק אותי.
למה שהוא ינסה לעשות משהו שהוא לא מוכן אליו?

רגע, הוא לא-
"אתה מפחד שאני אעזוב אותך?" שאלתי,
הוא הסתכל עליי בעיניים הכחולות שלו,
"הארי, בוא פשוט נשכח מכל זה..."

"אתה יודע שאני לא אעזוב אותך בגלל דברים כמו סיפוק מיני, נכון?" שאלתי, אני רוצה להבהיר לו שאני איתו כי הוא מדהים.
לא בגלל הגוף שלו.

הוא הנהן,
"אני יודע, אבל אתה רגיל ללכת למועדונים ולמצוא לך מישהו, ועכשיו אתה לא יכול, בגללי, אני מונע ממך את זה." הוא אמר ונאנח,

זה מה שהוא חושב?
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו בחוזקה,
"אתה יודע שאני איתך בגלל מי שאתה, נכון? אתה לא כמו 'מישהו מהמועדון' אתה יותר מזה." אמרתי, הוא מרגיש כל כך קטן בין ידיי.

הוא קבר את ראשו בצווארי,
"תודה."
"ואל פעם אל תעשה משהו שאתה לא מוכן, גם לא כדי 'לספק' אותי."
למה הוא בכלל חשב כך? רגע-
"ואם אני מדבר בהומור מיני, הוא מתנהג כמו חרמן, פשוט תתעלם ממני." אמרתי,

זה בטח מה שגרם לזה.
אני והפה הגדול שלי, תלמד לשתוק שצריך הארי.

"אוקיי..." הוא מלמל, הרגשתי את החיוך שלו כנגד צווארי.
העברתי את ידיי על מותניו ברכות,
"אתה מרגיש כזה קטן..." מלמלתי,
"נו באמת, הארי, אני גדול." הוא אמר, הוא לא גדול בשיט, הוא הבייבי הקטן שלי.
"בטח..."

"נלך לישון?" הוא שאל, צחקתי וקמתי מהמיטה,
"להזכירך, חלק מאיתנו חזרו לא מזמן מהעבודה." אמרתי,
"אני זז למקלחת," המשכתי,
"אבל...הארי...." הוא ניסה להשאיר אותי לצידו,
"אתה מוזמן להצטרף." קרצתי
הוא זרק עליי כרית,
"לך כבר!"

***

פרק קצר, אבל הייתי חייבת להעלות כבר.