האושר האמיתי//לארי סטיילינסון

פרק 14

אחרי כל התמיכה בהודעה שכתבתי,
לא יכולתי שלא להתאמץ ולכתוב לכם פרק,
אפילו עם יד שבורה.

תהנו.

נ.מ הארי-

אני בדרך לבית של נייל ולואי, נייל הזמין אותי אליהם קצת, אני חושב שזה בגלל שהם כל היום רבים..
אני לא מפסיק לחשוב על השיחה שלי עם ונסה

אני לא חושב שאני מוכן לזוגיות, בחיים לא הייתי באחת...
אבל אני יהיה חייב לנסות מתישהוא לא?

נכנסתי בלי לדפוק, אני בא לפה כבר הרבה זה מיותר,
"תנסה מה יקרה?" שמעתי את נייל אומר
"נייל.." לואי נאנח
"שלום" אמרתי והתקדמתי אליהם
לואי החוויר ונייל החזיר לי שלום
"לפני כמה זמן הגעת?" לואי שאל בלחץ

"עכשיו, קרה משהו?" שאלתי
לואי הניד בראשו ונייל גיחך
"קדימה אנחנו הולכים?" נייל אמר
"לא, אנחנו לא" לואי ענה לו
"לאן?" שאלתי

"למועדון, לואי צריך לפגוש מישהו." נייל ענה והסתכל עליי כאילו בוחן את התגובה שלי
לואי נאנח
לפגוש מישהו...? את מי הוא צריך לפגוש?
לא שאכפת לי,
אבל...לפגוש מישהו?

"אני לא פוגש אף אחד." לואי אמר
אני לא יודע אם הייתי אמור, אבל הרגשתי הקלה,
הוא לא פוגש מישהו.

"אתה כן." נייל אמר
משום מה כעסתי על נייל, למה שהוא ישכנע את לואי לפגוש מישהו?
אני מתכוון.... אם הוא לא רוצה אז למה להכריח?

"את מה בדיוק הוא צריך לפגוש?" שאלתי
שניהם הסתכלו עלי במבט לא ברור
אמרתי משהו לא בסדר?
נייל כחכח בגרונו

"אני משדך לו מישהו, הוא לא ישאר רווק לנצח." הוא מושך בכתפיו
הרגשתי את הלב שלי קופא
לשדך לו מישהו?
למה?

"הארי הכל בסדר? אתה חיוור." לואי שאל והתקרב אליי
"אני בסדר...." מלמלתי
לואי הסתובב לנייל
"בכל מקרה אני לא נפגש עם אף אחד, תשכח מזה." הוא אמר לו
הרגשתי....שמח.

הארי תתאפס על עצמך.

"בסדר בכל מקרה יוצאים, לך תתארגן לואי."
נייל אמר
לואי הנהן והלך לחדרו להתארגן

נייל התקרב אליי בחיוך
"לא באמת התכוונתי לשדך לו מישהו," הוא אמר ובחן את מבטי, מה?
"אבל כדי שתעשה כבר צעד הארי, לואי מקסים, הוא ימצא מישהו במוקדם או במאוחר, ואתה תפספס אותו."

הרגשתי שהקרקע מתחתיי נשמטת
נייל רק הסתכל עליי במבט משועשע
"אני ראיתי את המבט שלך הארי, אל תפחד ואז תתחרט על זה." הוא אמר

רציתי לענות לו אבל לא מצאתי את המילים.

לואי ירד במדרגות והסתכל עלינו,
אני מתאר לעצמי שהוא ראה שהאווירה קצת מתוחה
"הכל בסדר?" הוא שאל והסתכל עלינו מבולבל
  
"כן, הארי קצת לא מרגיש טוב, נצא?" הוא שאל
לואי הסתכל עליי בדאגה
"הארי אתה רוצה אולי לנוח?" הוא שאל

לא יכולתי שלא לחייך מהחמידות שלו ומהדאגה שלו אליי,
"הכל בסדר, נצא?" שאלתי
הוא הנהן והלך לעברי

נייל התקדם כבר מלפנינו
בלי לחשוב לקחתי את היד שלי והנחתי אותה על אגנו של לואי
יכולתי להרגיש את הגוף שלו מופתע ואז נרגע למגעי

ופשוט הלכנו שנינו בשקט, שקט כזה מדהים ונעים,
שהיד שלי על גבו ושנינו צמודים
אף אחד לא אמר כלום, כנראה לא להרוס את זה

הלב שלי דופק במהירות
ולואי נראה חסר נשימה
לא יכולתי לעצור את החיוך שברח מבין שפתיי וראיתי גם אותו מחייך חיוך קטן,

שהגענו לרכב נייל הסתכל עלינו ואז על ידי שהייתה עדיין על לואי,
הוא שלח לי חיוך גדול של 'כל הכבוד'

חייכתי.
פשוט חייכתי.

נכנסתי לרכב אחרי לואי,
הנסיעה עברה בשקט,
משם הכל זרם כל כך טוב.
נכנסנו למועדון התעלמתי ממני שהסתכל עליי, שלחתי מבטים מאיימים למי שהעז להסתכל על לואי,

הרגשתי כל כך טוב.
ולואי היה נראה נראה כל כך שמח וזה שימח אותי עוד יותר,

אחרי כמה משקאות קלים, ראיתי את נייל צוחק עם מישהי
"מי זאת?" שאלתי
"מילי, נייל התחיל לצאת איתה לא מזמן." הוא ענה והנהנתי

אחרי כמה דקות דקות ניגש מישהו אל לואי והתחיל לפלרטט איתו,
הרגשתי את הכעס בוער בי, מי הוא שהוא יפלרטט עם לואי?

אחרי כמה דקות שהוא לא עזב אותו למרות שלואי ניסה להתחמק,
באתי להעיף אותו ממנו, אבל לואי הקדים אותי

"האמת שאני פה עם חבר שלי, אתה מוכן כבר ללכת?" לואי אמר בכעס
שמחתי לראות אותו כך, מצד אחד הוא כל כך חמוד, ומצד שני יש לו צדדים חצופים

שלא לדבר על זה שהוא אמר שאני חבר שלו,
אני מניח שזה בשביל שהוא ילך,
אבל עדיין...

הבחור שלח לי מבט כועס והלך,
הסתכלתי על לואי בחיוך שלא הצלחתי להוריד
הוא הסתכל עליי בביישנות
"אני מקווה שזה בסדר שאמרתי לו את זה, הוא פשוט לא עזב אותי ו-"
קטעתי אותו מיד "הכל בסדר לואי" אמרתי

הוא כזה קטן וחמוד ותמים וסקסי,
איך זכיתי לפגוש מלאך כזה?

הסתכלנו אחד על השני בחיוך
"אז...לרקוד?" שאלתי אותו
הוא היסס קצת "אני לא יודע כל כך לרקוד..." הוא אמר
"זה פשוט לזרום עם המוזיקה, קדימה." אמרתי ולקחתי את היד שלו לעבר הרחבה

הוא התחיל לרקוד ולא יכולתי להוריד ממנו את מבטי, הוא מדהים, כל כך פאקינג מדהים.

ראיתי שכמה אנשים מסתכלים עליו אז התקרבתי אליו עוד, שיזיזו את המבט שלהם מלואי.  
"אתה נהנה?" שאלתי אותו
הוא הנהן והמשיך לרקוד בקצב המוזיקה

לא יכולתי שלא לחשוב על השינוי שהיה בינינו היום,
כנראה נייל גרם לי להבין שאני לא מתכוון לחכות שיהיה מאוחר מדי ולפספס אותו.

הסתכלתי על המלאך שרוקד לפניי, נשכתי את שפתיי בחיוך,
אני ממש לא הולך לוותר עליו.