האושר האמיתי//לארי סטיילינסון

פרק 4

נ.ב הארי -

"הארי..." אמא הזיזה אותי בעדינות, כאילו אני עדיין הילד הקטן והמתוק שלה.
"קדימה יפה שלי, יש לנו מעבר דירה לארגן היום."

המעבר דירה.
קמתי במהירות וקפצתי מהמיטה
"מאמא שלו לא אכפת לו, המעבר דירה זה כבר משהו אחר...." היא ממלמלת

אחרי שהתקלחתי וצחצחתי שיניים, הלכתי למטבח, ג'מה יושבת ומתעסקת בטלפון שלה.
"ארזת כבר את הדברים שלך?" היא שואלת
"כן, למה?"
"כי זה הופך להיות חדר הארונות שלי."

"זה לא הופך להיות חדר הארונות שלך." אמא הגיעה פתאום מאחורי
"הארי עוד יבוא לבקר פה הרבה."

"אבל אמא! אני חייבת חדר ארונות!" היא קראה בילדותיות,
"יש את החדר הריק שמשמש כמחסן, את מוזמנת לפנות אותו."
ג'מה נאנחה "לא יכלת להגיד את זה כל השנים כאלה?"

"ארזת כבר את הדברים שלך חמוד?" אמא שאלה ברוך,
"כן, אני כבר צריך להעביר אותם למכונית."
פתאום היא פרצה בבכי, וחבקה אותי חזק, ממש חזק.
"אני לא מאמינה שהתינוק הקטן שלי עוזב את הבית." היא יבבה.

"א-אמא.." היא המשיכה לבכות,
"אמא..ל-לנשום..." ניסיתי לדבר ללא הצלחה,
ג'מה גלגלה את עיניה "אמא את תהרגי אותו לפני שהוא יספיק להגיע לבית החדש שלו."
אמא שחררה ממני מיד
"אני מצטערת." היא אמרה בשקט
"זה מרגש כל כך...." היא מלמלה

____

"אז הכל מסודר כמו שאתה רוצה?" היא שאלה אחרי שסיימנו לבדוק את הדירה וכל החדרים,
"כן, זה נראה מצוין." עניתי

"אם תצטרך אותנו לכל דבר אנחנו ממש פה חמוד שלי רק תבקש." אמא הזילה עוד דמעה,
אוקיי היא כנראה במחזור.

"אמא אנחנו צריכים לזוז הוא יסתדר לבד, הוא כבר ילד גדול." ג'מה צחקקה
"כן להתראות חמוד." אמא נתנה לי חיבוק אחרון ויצאה.

נאנחתי וישבתי על הספה הבית באמת מרשים, אני מסתכל על השעון 8:28 מוקדם עדיין, אפשר לצאת למועדון להשיג איזה מישהו נחמד ללילה, והפעם בלי לדאוג אם ג'מה תשמע.

____

יצאתי לבחוץ להפסקת סגריה, היום יום חלש אין פה אף אחד, הכל מוצף בבנות,

פתאום הדלת נפתחה ונסגרה מאחוריי,
"אמרתי לך זה לא המקום בשבילי." הסתובבתי ופגשתי בשני הנערים שפגשתי במסעדה.

"לואי תנסה דברים חדשים אולי אהבת חייך נמצאת שם בפנים?" הבלונדי שאל
"כן בטח..." הוא מלמל
הוא נכנס חזרה למועדון, הבלונדי נאנח,
הסתובבתי חזרה, זה לא העניין שלי.

"היי, זה לא אתה מהמסעדה?" הוא התקרב אלי ושאל
"אולי..." מלמלתי
"אני יכול לשבת איתך? בטח יקח זמן עד שלואי ירגע." הוא אמר והתיישב
"מה יש לחבר שלך?" שאלתי
"הוא עובר תקופה די קשה, יש לו הרבה שינויים בחיים וזה משגע אותו."
רציתי לשאול איזה, אבל אני מניח שזה לא עיניני.

לואי יצא שוב המועדון, טורק אחריו את הדלת
"נייל!" הוא צעק
"יש שם בנות קטנות ומעצבנות שחושבות שהם יכולות להתחיל איתי הם לא רואות שאני-" הוא עצר את עצמו כשראה אותי.
"נייל אנחנו זזים לבית?" הוא שאל

"כן." הוא ענה והסתובב אלי
"היה נעים להכיר אותך...."
"הארי." עניתי
"אז הארי, אני נייל וזה לואי." הוא אמר והצביע על החבר שלו
"היי." לואי ענה
"לואי..." נייל סימן לו
הוא נאנח "אני מצטער על אותו יום במסעדה זה היה לא במקום." הוא גלגל את עיניו ופנה לנייל
"מרוצה?"

גיכחתי, זה נראה שיש להם חברות ממש מקסימה,
"טוב אני ולואי נלך, היה נעים להכיר אותך." נייל אמר ובא כדי להביא לי חיבוק,
למרות שאני לא ממש רגיל לדברים האלה החזרתי לו חיבוק קצר.

הם נסעו, השאירו אחריהם שקט נעים.

חייכתי לעצמי, אולי כן יצא משהו טוב מהערב חסר המשמעות הזה,
עכשיו אני יודע שלואי גיי.
זה יהפוך את זה להרבה יותר קל.