פרק 11

517 55 121
                                    

נ.מ הארי-

צלצול טלפון קטע את השינה שלי, לעזאזל.

'נייל'
נו באמת בלונדיני תן לישון.

"נייל למה אתה מתקשר השעה...8 בערב?"
למה כזה מוקדם?

"סליחה אם אני מפריע זה די דחוף." הוא מתחיל להגיד,
"אבל לואי היה חולה וקנינו לו תרופות והתבלבלנו במרשם ובטעות הבאנו תרופות שיש בהם קצת סמים, וזה ממש משפיע עליו, אתה יודע לואי אפילו לא שותה..." הוא נאנח

לואי מסומם נשמע מצחיק

"בכל מקרה, אני יודע שזה הרבה לבקש אבל יש לי את הפגישה החשובה הזאת היום ואני חייב שמישהו ישגיח עליו, ואתה היחיד שאנחנו מכירים פה."
"תוכל לבוא?" הוא שואל לבסוף

נאנחתי "כן."

____

שנכנסתי לבית שלהם לואי ישב על הספה והסתכל לתקרה,
כשהוא שמע שמישהו נכנס הוא מיד הסתובב,
הוא ראה אותי וחייך וקם לכיווני,

"הנה אתה מתולתל עם גומות!" הוא קפץ עלי לחיבוק,
כמה סמים כבר הוא לקח?

נייל יצא מהחדר ונאנח
"הנה אתה הארי, אני חייב לצאת, רק תשמור שהוא לא קופץ מהחלון או משהו..." הוא מלמל,
"הוא ניסה לקפוץ מהחלון?" שאלתי
נייל משך בכתפיו ולואי התנתק מהחיבוק,

"אני לא ניסיתי לקפוץ! ניסיתי להגיד שלום לאנשים הקטנים שלמטה! אבל הם לא ראו אותי אז ניסיתי להתכופף אליהם!!" הוא צעק, בחיים לא שמעתי טונים כאלה מלואי, 

"רק תסתכל עליו." נייל אמר ויצא,
לואי חייך חיוך גדול ומטופש,
"מה?" שאלתי
"השיער שלך חמוד." השיער שלי?
נגעתי בשיער כדי לראות למה הוא מתכוון, ונזכרתי שאני עדיין עם גולגול,
"תודה..?" באתי לסדר אותו ולואי עצר אותי
"לא! תשאיר אותו ככה!"

זה הולך להיות לילה ארוך.

העברנו עוד קצת זמן בדיבורים וסיפורים מהילדות, לואי כל כך שמח ופתוח איתי כשהוא מסומם, עכשיו אני רואה אותו באור שונה, הוא בחור מרתק.
אחרי זה הוא ביקש אני אכין לו אוכל,
זה לקח זמן אבל הצלחתי.

אחרי שאכלנו הוא הלך לסלון ואני נשארתי לפנות אחרינו,
אחרי שסיימתי הלכתי לסלון וראיתי שהוא שוב בוהה בנקודה בתקרה,
שהתיישבתי הוא הסתכל עליי
"הארי?"
"כן?"
"אני מושך לדעתך?" הוא שאל

"מה?" שאלתי
הוא נאנח "היום שחיכינו בתור בקופת חולים, מישהו אמר לי שאני חתיך, אני חתיך לדעתך?" הוא שאל שוב  
חשבתי לרגע, כן לואי מושך,  הוא הגבר הכי מושך שראיתי כל חיי.
"כן." עניתי בקצרה, אני מניח שהוא יודע שאני גיי,

הוא חייך כאילו סיפרו לו משהו משמח, פתאום החיוך שלו ירד
"הארי..."
"מה?" שאלתי, לעזאזל אני עייף.
"אני גיי." הוא אמר ונשמע מלא חרטה
"אני יודע."

האושר האמיתי//לארי סטיילינסון Where stories live. Discover now