פרק 14

3.1K 265 14
                                    

שנת 2012, קצת לפני חג המולד.

נ.מ הארי.

"אני לא שואל." הוא אומר.

"אני לא מסכים." אני עונה.

"אתה כזה מוזר." הוא עוצר את משחק הווידיאו ומביט בי, "זה יהיה כייף."

אני נאנח, "ג'ק, אני מתחיל לפקפק בחברות שלנו." אני אומר והוא מרים מבט מבולבל לעברי, "אם אתה בקטע של בנים, תזמין את טד, הוא לגמרי יירצה לבלות איתך בבית רומנטי בחג המולד. עכשיו תמשיך את המשחק."

הוא צוחק, "אתה פשוט מפחד שטאפני תרים גבה." הוא אומר וממשיך את המשחק.

שנינו שקועים במסך הטלוויזיה הקטן.

"זה לא זה." אני אומר ומבטי נעול לדמות הדב קוטב המגוחכת שבחרתי להילחם מול דמות הלוחם עם השרירים והקוקו שבחר ג'ק.

דב קטוב תמיד מנצח בכל מקרה.

אני נושך את שפתיי.

"אז זאת לא טאפני, אלוהים אדירים תשלוט בעצמך ג'קטק, כלומר, היא בטח תטוס לאיזה חור לא מוכר בניו יורק." הוא אומר.

אני מתעלם שהוא נתן לדמות שלו שם, ג'קטק. "א. ניו יורק לגמרי מוכרת אחי. ב. זה לא ממש שיש לי מה לעשות שם. אתה תהיה עם המשפחה, בן זונה, ואני אה, הא, אני אהיה ממש לבד. אלוהים פעם אחרונה שאני בוחר בדב המזויין הזה!" אני בועט כשאני מפסיד.

ג'ק מניח את השלט ומביט בי, "זה לא שיש לך משהו אחר לעשות. אני מבטיח לך, זה יהיה לגמרי אדיר."

אני נאנח, "טוב, כן. אני אחשוב על זה טוב? עכשיו תפעיל את זה שוב. אני לגמרי הולך לעקור את הביצים הקטנים מתוך הטייץ של ג'קטק."

הוא מפעיל את זה שוב.

-
הארי לגמרי מטופש מהנקודת מבט שלו.
תלמדו אנשים, מנקודת מבט של בנות הארי תמיד מסתורי ולוהט. מנקודת מבט אמיתית, הוא מקלל דובי קוטב.
וזה ממש קצר כי רק בשביל שתוכלו לעקל את הארי.

winter 2012- H.S fanficWhere stories live. Discover now