winter 2012- H.S fanfic

פרק 30

חורף 2014, לפני חג המולד.

אני ספוגה בזיעה, שלי ולא שלי. אני מתנשפת במיטתי בכבדות.

"אלוהים." אני מתנשפת בלחש חירשי.

"שמונה עשרה שמח." הוא נושק לשפתיי.

"וואו." אני עוד מתנשפת והוא מצחקק.

"זה היה טוב?" הוא שואל.

"לעזאזל זה היה מצויין." אני צוחקת וזזה לשכב על גבי. כף ידו הגדולה והחמה מונחת על בטני החשופה ומלטפת באיטיות את גופי העירום.

"אני אוהב אותך." הוא נושק לצווארי ונושך קלות את עורפי.

אני צוחקת, "כן הא."

קודם לכן;
חורף 2013, חג המולד

אני קמה למשמע צעקותייה של פלור-אלה.

"יורד שלג! שלג! זה נס חג מולד!" היא קופצת על מיטתה.

"זה נס חורף, טיפשה." מייקלה מרימה את ראשה וזורקת עלייה כרית, "תני לי לישון ותשתקי." היא מלמלת ומניחה את ראשה על המזרון. ולמרות שאינה רואה פלור-אלה מוציאה את לשונה עד קצה יכולתה.

"הורסת נסים." היא מצפצפת עלייה בלשונה.

"סנטה קלאוס לא קיים." מייקלה מלמלת ושפתייה נמתחות לחיוך קטן.

פלור-אלה משתנקת, "מייקלה את השטן." היא צווחת ורצה מהחדר.

"זה היה די נורא." אני קמה ממיטתי בעוד לורן ישנה ומייקלה מנסה לחזור להירדם.

"העיקר שהיא הלכה."

אני צוחקת.

זה היה יום האחרון והטיסה שלי חזרה יוצאת בשלוש בצהריים והעובדה שקמתי ברבע לאחד לא מקלה עליי.

אני נועלת את מגפיי מעל הפיג'מה הארוכה. בחוץ אבי עומד ומביט בשלג שלא מפסיק לרדת.

"השלג נזכר לבוא." הוא מכריז ואינו מביט בי.

אני נעמדת לצידו, "מה נעשה שנה הבאה?" אני שואלת והוא מביט בי.

הוא נאנח וזרועתו מונחת על כתפיי ומקרב אותי לגופו, " זה יהיה קשה בלי סבתא."

"זה לא יהיה אותו דבר בלי סבתא." אני מתקנת אותו והוא מהנהן.

"אבל אנחנו חייבים להיפגש כמשפחה בשבילה."

אני מהנהנת.

ומה עם הארי? הוא לא משפחה. הוא יבוא? שמישהו יגיד לא.

אבי מתרחק, "אני הולך להשלים את הדברים האחרונים שצריך לארוז. את ארזת?"

אני מהנהנת והוא נושק למצחי.

"תזכרי, צריך לצאת באחד וחצי בדיוק."

אני מהנהנת והוא מחייך והולך.