Pregnant from Niall Horan

חלק 28

היום יום האב , ורציתי לעשות משהו נחמד לאבא של הילדים שלי (אפילו שאחת מהם עדיין לא פה) , קמתי בבוקר והלכתי יש לחדר של ליאו . ״לילי , היום יום האב , אתה רוצה לעזור לי עם הארוחת בוקר של אבא ?״ , הוא הנהן וישב על הברכיים שלי , ״מאמי , אתמול בגן הכנתי לאבא מתנה״ הוא אמר והושיט לי מעטפה שכתוב עליה ׳יום האב שמח'. באתי לפתוח את המעטפה אבל הוא מיד עצר אותי , ״לא , זה רק לאבא״ , ״בסדר , אבל אני בטוחה שאבא ימות על זה , אולי תלך לשים לו את זה ליד המיטה כדי שהוא יוכל לראות את זה כשהוא התעורר ?״ הוא הנהן ורץ לחדר שלנו , אחרי שסיימתי לסדר את המיטה של ליאו יצאתי וראיתי אותו מנסה לסגור את הדלת בלי להרעיש , ״הוא עדיין ישן ?״ , ״הוא נוחר אז אני חושב שכן״ ציחקקתי ושנינו ירדנו למטה להכין לנייל את הארוחת בוקר האהוב עליו , בייגל טוסט שזו גם במקרה הארוחה האהובה על ליאו , אחרי שסיימתם להכין את האוכל ולארגן את השולחן ״ה/ש!!״ , במטבח בייבי״ נייל יורד עם טרנינג וחולצה לבנה (בואו נגיד שאתמול בלילה הוא ישן בלי הרבה בגדים) , ״יום האב שמח!!״ ליאו ואני אמרנו ביחד וחיבקנו את נייל (אני קיבלתי גם נשיקה) , ״תודה תודה״ , ״אבא הכנו לך ארוחת בוקר״ , ״אני רואה , תודה שניכם״ ליאו קיבל נשיקה בלחי ואני קיבלתי על השפתיים , ״ליאו יש עכשיו משחק של הקבוצה האהובה עלינו״ ואז הם שניהם עדיין נראים אותו דבר , הלכו להם לכיוון בסלון עם הצלחות ביד , ״אל תדאגי נסיכה קטנה שלי , כשאת תצאי אנחנו נראה סרטי דיסני ונסיכות למרות שאני יותר מבטוחה שאבא שלך יכריח אותך לראות איתם פוטבול״ נייל עדיין לא יודע שיש לנו בת , אז החלטתי שהיום זו הזדמנות מצוינת לספר לו . סיימתי לאכול והתחלתי לשטוף כלים , כל פעם שהחולצה שלי הטרתבה בגלל הבטן הסתכלתי למטה וחייכתי בלי סיבה , אחרי כמה דקות וכיור ריק אני שומעת צעקות עידוד שגרמו לי לחייך . אחרי כמה דקות בעלי (שנראה סקסי מתמיד היום) יוצא עם הצלחות ביד שלו ושם אותן בכיור אחר כך הוא מחבק אותי ונותן לי נשיקה ״תודה״ , ״על מה ?״ , ״על הכל״ , ״יש מצב שאתה עוזר ועושה את הכלים ואז אני צריכה אותך בחדר הריק , המתנה שהכנתי לך יחסית גדולה״ , ״בייבי, את לא צריכה להביא לי מתנה , יש לי אותך ואת ליאו ואת בייבי הורן #2״ , ״זה משהו שרצית הרבה זמן״ סיימתי בנישוק קטן על השפתיים ועליתי לי לחדר הריק מה שיהפוך בקרוב לחדר של התינוקת הקטנה שלנו...