היייייי
איך עבר עליכם היום הראשון?
ממש ניסתי לסיים את הפרק כל היום כי אולי זה
ישפר אותו לכמה ממכם.
בכל מקרה- אני אוהבת אתכם וגאה בכם כל כך!!:!3!.!:
ותהנו 33333>
״לואי!״ הארי קרא כשלואי הרג את המלכה שלו, ״תפסיק לרמות!״ הוא נאנח, ״אני לא מרמה.״ לואי אמר והרים את ידיו, ״אתה פשוט לא יודע להפסיד.״ הוא צחק, ״אני? לא יודע להפסיד?״ הוא שאל רטורית. ״בדיוק.״ לואי אמר וסימן עם ידו להארי להזיז את השחקן שלו. ״אני פשוט אף פעם לא מפסיד.״ הוא אמר והזיז את השחקן למקום בו לואי לא יכול לאכול אותו עם המלך שלו. לואי חייך, ״חוץ מהפעמיים שאתה משחק איתי.״ הוא צחקק ועם המלך שלו אכל את השחקן האחרון של הארי. ״לואי!״ הוא נאנח בייאוש כשהבין שהוא הפסיד. הוא נפל עם ראשו על המיטה, ״איך זה שאתה כל כך טוב.״ הוא מלמל, לואי נשכב לידו. ״גנים.״ הוא צחקק והזיז את התלתל של הנער מעייניו, הוא רצה לראות את פניו היפות.
״אז עדיף לי לא לשחק עם לוטי.״ הארי צחקק והסתובב כך שפניו יהיו ממש מול פניו של לואי. ולואי פשוט השתקק, בחן את כל פניו של הנער. הוא מנסה לצלם בזכרונו את תווי הפנים שלו. הוא ניער את ראשו וחייך, ״כדי לה לא לשחק איתך.״ הוא אמר והניח את ראשו על כתפו של הנער, לגמרי גורם להארי לרעוד.
במשך שבוע השניים התקרבו יותר ויותר, הם הולכים לישון ביחד וקמים ביחד. הארי קם לבדיקות ולואי לעבודה, וכשהוא חוזר הוא מביא להארי בדיוק 12 דואנטסים. כמו בכל יום שעובר.
זה בערך השבוע היחידי שלואי הרגיש רגוע, שהוא לא היה מלא בחרדות ומפוחד. כי הוא היה בטוח עם מישהו, עם הארי.
מיום ליום הנער גורם לגבר להתמכר אליו יותר ויותר.
אם זה בקול העמוק והצרוד שלו בבוקר. או בדרך בה הפה שלו זז כשהוא מדבר, בכזאת איטיות מתמשכת. או בדרך בה הוא מסרבל את הרגליים שלהם כשהם מתכרבלים בלילה. או כשהם רואים את הסרטים שלואי מביא והארי מניח את ראשו על כתפו של לואי ואוכל את הדאונטס עם הסוכריות הסגולות.
לואי מוצא את עצמו הולך לישון עם הנער, ומתעורר עם הנער.
והוא כלל לא מתלונן, להפך. הוא רוצה להשאר איתו ככה כל יום. בלי עבודה או בדיקות שיפריעו להם. אך הוא יודע שזה לא אפשרי.
חוץ מסוף השבוע.
לואי מתכנן להארי את הסוף שבוע הכי טוב שהיה לו אי פעם ושיהיה לו אי פעם. הוא מתכנן לוז מאוד מסודר מהבוקר עד הערב; בבוקר הם הולכים לארוחת בוקר באיזשהו בית קפה, כמובן אחרי הבדיקות שיהיו להארי. ואז הם הולכים ליריד כלשהו שלואי ממש אוהב, ובערב הם יחזרו לפה. אבל הם הולכים חעשות כל כך הרבה מזה.
