התחלה ישנה

פרק 4

שתקתי ובהיתי בה, היא לא השתנתה בהרבה, נהייתה טיפה גבוהה יותר והיה לה עגיל חדש אם אני לא טועה.
"שאלתי משהו," אמרה והתקרבה אליי "את מזהה אותי?" הפעם היא כמעט צעקה.
הנהנתי והשפלתי מבט.
"יופי אמוש, ידעתי שאחת כמוני אי אפשר לשכוח," אמרה בקול הכי מתנשא שיכלה להוציא מהפה הדוחה שלה "יש לך שבועיים להביא לי את כל הכסף."
"אוקיי, אני חושבת שיש לי פה מספיק.." אמרתי וקמתי לחפש את הארנק שלי.
"אין לך" ענתה, "מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבינה.
"בדקתי אצלך כבר. יש לך רק 600"
"חיטטת לי בדברים??" הפעם הייתי ממש קרובה לשבור עליה כוס.
"לא חיטטתי רק בדקתי" חייכה.
"כמה אני צריכה להביא לך?"  שאלתי, אומנם לא זכרתי כמה אני צריכה להחזיר לה אבל זכרתי מה קניתי ממנה, אלכוהול, המון אלכוהול, פעם אחת היא היא גם שכנעה אותי לקנות סגריות, קניתי אבל לא ניסיתי אף פעם, זרקתי אותם לפח בשנייה שהתחלנו לארוז לבית החדש.
"2,500״ אמרה כאילו זה לא ביג דיל.
"2,500??״ התחרפנתי, "איך הגעת לסכום הזה???"
"כל חודש שלא שילמת לי התווספו עוד 500 שח"
"וואווו אחותי את מגזימה, אין מצב, מאיפה אני אביא לך 2,500 שח??" כמעט צעקתי.
"זה כבר לא בעיה שלי חמודה, אני עשיתי את החלק שלי והבאתי לך את כל הסחורה עכשיו הגיע תורך לשלם" חייכה מרוצה מעצמה.
״אמילי רגע תחשבי בהיגיון אני בת 16 מאיפה את חושבת שיש לי כל כך הרבה כסף?״ ניסיתי דרך שונה, לפנות לטיפת ההיגיון שבטוח יש לה איפשהו.
היא התכופפה אליי כאילו אני ילדה קטנה וחייכה ״אויש בובית, מסכנה קטנה...אין לך מספיק כסף? את רוצה שנוריד את הסכום?״
הנהנתי למרות שהבנתי שהיא רק רוצה לצחוק עליי.
״היית מתה,״ היא אמרה ולא הייתי מופתעת ״את תשלמי הכל, ואם לא... פשוט תשלמי הכל טוב אמוש?״ היא חייכה ויצאה מחדרי.

גיא השכן החמוד:
היי מה קורה? זה גיא, הייתי אצלכם מקודם...
זוכרת אותי?
את/ה: איך אפשר לשכוח
חחחחח לקח לך זמן לענות
את/ה: כן, הייתי עסוקה

הוא חמוד, יש לי הרגשה שאנחנו יכולים להיות חברים טובים.

"אנחנו בבית" שמעתי את דניאל אומר אחרי שעה בערך שאמילי הלכה.
רצתי לראות אותו והפעם רק אותו, בלי אמילי.
"מה קורה?" שאלתי וחייכתי אליו.
"מה יש לך?" שאל וצחק.
"התגעגעתי מה יש?" הרמתי גבה ועשיתי פני נעלבת .
"אולי תלכי לישון?" שאל אבא שלי.
"למה? מוקדם עכשיו" עניתי "וחוץ מזה שהתגעגעתי לאחי האהוב"
"איזה מוקדם? בגיל שלך בשעה הזאת כבר הייתי באמצע החלום החמישי שלי, קטינה" אמר דניאל, עדיין מתלהב שהוא בגיר.
"טוב, אלך לישון" אמרתי יודעת שאין מצב שזה מה שאעשה.
"לילה טוב" אמר אבא שלי ונישק אותי בלחי.
"חלומות פז שיהיו" אמר דניאל ודחף אותי לכיוון המדרגות.
עליתי למעלה והלכתי "לישון".

הגעתי לחדר החדש שלי והסתכלתי מסביב.
יש עוד הרבה מה לעשות איתו, קודם כל אני רוצה לצבוע את הקירות בוורוד בהיר בהיר וליתלות כמה תמונות.
צנחתי על המיטה ופתחתי את הטלפון,
נכנסתי לווטסאפ.

יולי הסתומה:
אמה מה זה אמור להיות?
אבא שלך יודע?
אמאלה
אל תדאגי לא כולם ראו
כאילו לא כולם אבל הרבה אבל זה לא משנה
את בסדר?
את/ה: מה?
סליחה יאוו בטח הלחצתי אותך אבל זה לא כזה ביג דיל את יודעת
את/ה: יולי מה יש לך?
הסירטון
את/ה: מה? איזה סירטון?
את לא יודעת?